רשימה: מכל הבא ליד 1

[יגאל יהב]

(19-Oct-2016 13:10)אלון כתב:  

(19-Oct-2016 10:12)יגאל יהב כתב:  

(19-Oct-2016 0:32)אלון כתב:  

מה שנקרא ברעננה הצלחה בנתניה לא יתפוס. 2 מועדונים עם DNA שונה, כאשר מטרת האחד היא להיות עוד מועדון בליגת העל(אם בכלל) בעוד מטרתו של האחר (לפחות מטרות הקהל) היא לחזור ולהשתלב בצמרת הגבוהה של הכדורגל הישראלי.

באשר לפעלו של אלון ברעננה אתה מציין ש"מטרת האחד (רעננה) היא להיות עוד מועדון בליגת העל". זו גם שאיפתם הצנועה של מועדונים כהפועל ר"ג, הפועל רשל"צ, הפועל י-ם, מכבי הרצליה ואולי גם הפועל פ"ת, והנה זה לא כל כך הולך להם. מסתבר, אם כן, שהוא יודע לעשות משהו נכון שהם לא יודעים.

לא בהכרח כל מי שציינת מטרתם להיות עוד מועדון בליגת העל.
לגבי אשר אלון, לגבי המטרות של רעננה אז זו אכן הצלחה. אבל שוב, השאלה מה אתה מגדיר כהצלחה ובאיזה מועדון.



[/quote]

למה אתה מתכוון באמרך "לא בהכרח כל מי שציינת מטרתם להיות עוד מועדון בליגת העל"? שהם שואפים לפחות? בפברואר 1949, כאשר סיומה של מלחמת העצמאות כבר נראה באופק, החלה התאחדות הכדורגל בארץ בהכנות לחידוש הפעילות בארץ. 14 קבוצות נבחרו כחברות הליגה הבכירה, ואלו הן מצפון לדרום: שתי החיפאיות, מכבי נתניה, שתי הפתח תקוואיות, הפועל ר"ג, שלוש התל אביביות (כולל בית"ר), הפועל צפון ת"א (היה, מסתבר, משהו כזה), שתי הרשל"ציות (היה אז גם מכבי), מכבי נס ציונה ומכבי רחובות. הפועל ר"ג, מסתבר, נמנתה על צמרת הכדורגל בארץ כבר ב-1949, ומאז צברה כ-20 עונות בליגת העל (צר לי: התקשיתי לעשות את החשבון המדוייק) עם אליפות ושני גביעי מדינה. הפועל י-ם העפילה לליגה הבכירה ב-1957 ויש לה ברזומה כ-34 עונות בליגה זו (כנ"ל). אלו מועדונים שליגת העל זורמת בדמם. אוהדיהם היו מקדמים את אלון בזרועות פתוחות, ומברכים על כל רגע תחת בעלותו. הפועל פ"ת, בכלל, חשוד בעיניי כשואף ליותר מכך.

ומה אני מגדיר כהצלחה? ברור שזה נגזרת של זהות המועדון. מה שאלון עושה ברעננה זה הצלחה ללא עוררין.

---

(19-Oct-2016 16:19)טל.מ כתב:  הצלחה היא נגזרת של אמצעים. אם נתניה של סגל תעלה ליגה ותתקע יתד במרכז הטבלה לאורך שנים בלי תואר אבל תראה יציבות זו הצלחה או כשלון ?


Sent from my iPhone using Tapatalk

זה לא פשוט להגדיר דברים. אני מעריך שמטרתו של אייל לבסס את הקבוצה במרכז הטבלה עם פזילה למעלה. מה שיבוא כלפי מעלה יהיה בונוס. במצב כזה, מחד, אם לפתע יצוץ איזשהו יאמר ב', אזיי ברור שהעברת המושכות לידיו תהיה בלתי נמנעת. מאידך, לו היה לנו בעלים המסתפק בליגה הלאומית (ומעמיד תקציב בהתאם לכך) ולא הייתה צצה לו שום אלטרנטיבה, לא הייתה לנו אז שום ברירה אלא להיאנח ולומר "זה מה יש". היינו נאלצים אז לשים את כל האספירציות בצד.