תובנות מאתמול בערב

[אייל ס]

אתמול בערב הלכתי עם השותף שלי ונציג ספק "שוויצרי" שלנו למשחק בבלומפילד ואני חייב לציין שעכשיו אני מבין טוב מתמיד את הפערים הגדולים בפרשנויות בין אוהדי הכורסא למעודדים במגרש ואת השוני בראיה בין הצופה האובייקטיבי והאוהד.
למרות 2 תוצאות התיקו והעליה לשלב הבתים,השוויצרים טובים וביותר מרמה אחת ממכבי ת"א ובמילים אחרות,הענקיים בישראל הם גמדים באירופה(וזה לא אומר שהם יסיימו ב0 נקודות ו0 שערים כמו מכבי חיפה).
הפער בין הכדורגל בישראל לאירופאי גדל משנה לשנה ואיתו הפער בין הכדורגלן הישראלי(והחיזוק הזר)לכדורגלן האירופאי ובמילים אחרות,זה לא אותו ספורט(הכדורגל בישראל ובאירופה) ובשלב הבתים תיהיה לנו הזדמנות פז לצפות ב2 מקצועות ספורט על אותו מגרש..
ערן זהבי,סקורר מדהים וכוכב ענק(בקנ"מ ישראלי),נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון ואסור לו לחשוב על מעבר לרמות הגבוהות באירופה,אין לו מה לחפש שם בעיקר בגלל הפיזיות(ולא רק)ומה שיכלו לעשות בעבר אבי כהן ואלי אוחנה ורוני רוזנטל וחיים רביבו ואייל ברקוביץ ויוסי בניון כניראה כבר לא יוכל לעשות כדורגלן ישראלי בדור הנוכחי.
מכבי ת"א עברה שינוי דרמטי מאז הגעת מיץ גולדאהר(עקפה את מכבי חיפה)בכל הקשור לדרך הניהול/ההתייחסות למקצוע/צוות האימון/מתקני האימונים/ראיה רחבה ולמרות,במקרה הטוב היא מגבילה למועדון אירופאי בינוני וכש"חוד החנית" שלך מזכיר ביום טוב מועדון אירופאי מהשורה השלישית,הסיכוי לעסוק באותו ענף מתרחק והולך.

ולסיום התנחתה מוסיקלית,תענוג אמתי לחוות 13 אלף איש שמעודדים ושרים מגוון רחב של שירים קרוב לשעתיים,מעניין לציין שחלק נכבד מהצופים גימגמו לא מעט פעמים כשנאלצו לשיר את מילות "התקווה" בטכסים בבית ספר/צבא ובזכות הפיכת הההימנון לחלק מהרפרטואר במגרש,הם שולטים היטב במילים,למרות השוני במקצב.