בתוך הקדרה - רשימה

[יגאל יהב]

הדברים הקולעים ביותר אודות המשחק נגד בית"ר י-ם נאמרו ע"י יוסי מזרחי: "בית"ר לא הגיעה לאף מצב כל המשחק, ואני מרוצה מהתיקו. לא קל להחזיק אותה על כמעט אפס הזדמנויות בטדי". זה אשר, לעת עתה, אנו זקוקים לו: שהיריבות לא תגענה למצבי הבקעה מול קבוצתנו. זה לא בדיוק מה שקרה נגד הפועל פ"ת. כולנו מצטמררים נוכח האפשרות שאסולין היה מצליח להבקיע את ה-0:2 (לקבוצתו. לנו זה היה 2:0). מזלנו, באותו רגע, שיחק לנו, ומכאן והלאה כבר נכנסו לתמונה כוחות אחרים אשר הכתיבו את ההתפתחויות.

כולנו יודעים מה קרה בהפסקה: גרינפלד התקשר מחדר ההלבשה לאחד מאנשי שלומו כדי לקבל חוות דעת על פועלו במחצית הראשונה, וכך התבשר שהוא עולל לקבוצתנו עוולה קשה. כל שופט מסכם עם איש האמון עליו על הליך כזה. קשה להאמין שאין זה כך, ואפילו ייתכן שהוא מסכם עם אדם ביציע על תנועות איתות מסויימות להעברת מסרים בעניין זה. למצער הוא שמע על כך מעיתונאי המקובל עליו כאובייקטיבי ואמין. כיון שהתמונה הובהרה לו בצורה אמינה הוא חיפש לאזן את התמונה, וכך, אם כן, קרה מה שקרה. מחנה היריבה הקים קול צווחות על הפסיקה המאזנת כשמנגד טוען מחננו שההרחקה והפנדל היו צריכים להתחולל כבר במחצית הראשונה, ואין לבטל דברי שום צד. אלו ואלו דברי אלוהים חיים. יש לנהוג בכובד ראש עם כל אחת מדעות אלו הסותרות זו את זו, אלא שלדעתי לא בחובן טמון מוקד העניין. זה טמון בכך שבאה העת לשפיטה אלקטרונית. שפיטה באמצעות טלויזיה. החלטות שיפוטיות בכדורגל מכריעות כיום את גורלם של עשרות מליוני ש"ח, או עשרות מליוני יורו לכאן או לכאן. אנו כבר לא בזמנים בהם התמורה על הצלחה על כר הדשא הייתה מנה פלאפל, וכבר הוכח אין ספור פעמים שלא ניתן לסמוך על החושים האנושיים. לא ניתן להסתפק בהם. אגב, לאנשי הפועל פ"ת אין מה לדאוג: גרינפלד כבר ימצא את העיתוי לפצות אותם. בשורה התחתונה הם לא יצאו מקופחים. כל עוד אין שפיטת טלויזיה כך ייראו פני הדברים.

אבל כל זה דברים ישנים. פרשת זהבי באה כצונאמי, ושטפה כליל את כל מה שקדם לה. המקרים בהם עסקתי לעיל נראים עתה, בעקבות סערת הדרבי, כפריהיסטוריה. את זהבי תמיד ראיתי כפרובוקטור בזוי, והנה עתה הוא מתגלה גם כאויל משריש. ה"פיו פיו" שלו לכיוון יציע אוהדי הירוב לאחר כל שער שהוא מבקיע הוא התגרות לכל דבר ועניין (ואיך זה שהוא עדיין לא חטף צהוב על כך?), אבל ההיגררות שלו לתיגרת ידיים עם אותו "פואד" היא כבר מעשה של ילד טיפש ושל כדורגלן הרחוק שנות אור ממקצוענות. אוהד חודר לשדה המשחק ותוקף אותך? נתק ממנו מגע ללא כל שהיות (יש סיכוי שאתה – ספורטאי העובר אימונים אינטנסיביים – תודבק על ידו?), ולאחר מכן תבע אותו בבית משפט (העורך דין שלך כבר ימצא איזשהו סעיף) ותרום את הכסף למטרה ראוייה כלשהי. היית יוצא הגדול שבגדולים. כל אמצעי התקשורת היו גומרים עליך את ההלל. תביט מה שקרה עם קורנפיין: תבע את אותו אוהד שהתייצב להפגנה מול ביתו וניבל קשות את פיו, ולבסוף הוריד אותו על הברכיים. השיג את שלו ללא שום היגררות לתיגרת מלים או ידיים. ברור שהיו נמצאים כאלו שלמראה מנוסתך מאותו "פואד" היו מטיחים בך שאתה "יורם" ו"חנון", אבל היית צריך לבלוע את זה. זה גורלך כמקצוען. על שדה המשחק תהיה חכם. לא עבדאי.

ועתה מנסים במכבי ת"א לבטל לו את האפקט של האדום: דהיינו ביטול ההרחקה ממשחק שלאחר מכן. מה הם מקשקשים? אין אדום מוצדק מזה. על האירוע למדתי מהאינטרנט. לא צפיתי, אכן, בשידור הישיר. הסתפקתי בקפיצות לאתרי ספורט מעת לעת, אולם כשלמדתי שהתחולל שם משהו דרסטי הפעלתי מיד את הטלויזיה. כשראיתי, בסיקור המאורעות שהביאו לפיצוץ (וזה שודר שוב ושוב), כיצד הוא מגיב למעשיו של אותו אוהד, מיד קבעתי שההרחקה מוצדקת ולא שיניתי מאז את דעתי כמלוא הנימה. אני יודע שכאוהד מכבי נתניה אני צד מעוניין (וכולכם מבינים מיד במה מדובר), אבל זו הייתה דעתי בכל מצב. אני יודע לעשות את ההפרדה. המצפון שלי שקט לגמרי.