משהו על המשחק של חיפה אתמול

[אסףג]

אני אסביר. כשאתה לוחץ כמו שחיפה לחצה אתמול, הרי שאיבוד הכדור של הקבוצה השניה לקבוצתך מתבצע בשליש ״העליון״ של המגרש.אתה זוכה בכדור קרוב לשער, כשהקבוצה השנייה בפניקה וכאשר אתה עם הפנים לשער היריבה והם עם הגב. עתה עם לא יותר מידי כשרון יהיה לך בטוח מצב מסוכן. ריבוי מצבים מסוכנים מוביל גם לשערים.
ואילו באלטרנטיבה, נגיד וחטפת, העברת לערן לוי והוא מחפש את קאיודה בכדור ארוך.
עכשיו תשווה בבקשה מה הסיכוי לעצור אותך בשליש האחרון ומה הסיכוי לעצור אותך בין 50-60 מטר מהשער וזאת בהנחה שהצלחת בכלל להעביר לערן את הכדור.
הגישה הראשונה מחייבת כושר גבוה, חוכמה ותיאום (כנראה לא משהו שמזרחי מסוגל לייצר).
נקודה נוספת, את הגישה הראשונה לא מיישמים כל המשחק אלא לפרקי זמן. אבל שוב זה מחייב חשיבה, חדשנות, מאמץ ולא בשיטה המוכרת של ״בוא נעביר אימון עם כמה פסים״....
וסליחה על הציניות. פשוט לא מאמין במאמן הזה