15-Mar-2017, 11:14
לקראת סוף הסיבוב הראשון נכנסו לסוג של "משברון".
ערן נפצע, ומיד אחריו גם ניקו (אחרי תיקול מגעיל של גיא דיין).
סיימנו בתיקו בעפולה, במשחק מגעיל, וגנבנו תיקו מאחי נצרת (אחרי שהובילו כאן כבר בשני שערים).
אחרי המשחק הזה כתבנו, שבכדי לצאת מהמצב הזה, צריך לעשות דברים אחרת... ואז הגיעו המשחקים מול קטמון, ראשון לציון, והפועל פ"ת בהם נעשה שינוי משמעותי בחלק הקדמי:
במקום ערן ובדש, שקיבל עד אז קרדיט גדול, הוכנסו להרכב רועי דיין וניסן דנון.
בנוסף, דידייה קוגבינייה הוסט לחלק הקדמי, כחלק משלישיית ההתקפה.
אביב ועלי שיחקו כשני קשרים אחוריים שבונים את ההתקפות, ודיא קיבל את המפתחות להיות השחקן החופשי.
כמו כן, רביד גזל חזר לשחק תפקיד משמעותי במשחקים האלה (בעיקר מול פ"ת, עכו ורמת גן).
כאן הגיעה תקופה של חמישה ניצחונות רצופים - קטמון, ראשון לציון, הפועל פתח תקווה, עכו, שעריים ועוד תיקו בחוץ מול רמת גן (שזו תוצאה טובה מאוד, מבחינתנו).
בתקופה הזו, רועי דיין הוכיח שהוא אפקטיבי יותר מבדש (בכל הקשור לתרומה למשחק הקבוצתי, ולא בהכרח במספרים), קוגבינייה אפקטיבי יותר כשהוא משוחרר למעלה (זוכרים את המבצע האישי בגול השוויון מול נצרת?), ודיא היה בעל הבית האמיתי, בלי "שותפים".
גם רביד הוכיח שיש לו נסיון, ברגליים ובראש, שזה משהו מאוד חשוב במאבקי עלייה, במרכז המגרש - זוכרים את יעקב שוורץ ב99'? את שלו מנשה ב2013?
אז אולי הפתרון ל"נסיגה" הנוכחית, בתוצאות ובכדורגל שאנחנו מציגים, נמצא אצלנו בספסל?
אולי, אם השחקנים שהוכחו כאפקטיביים יותר - רועי, רביד וניסן יחזרו לקבל דקות משמעותיות - ושחקנים כמו סייף, ברק, ערן פשוט יחכו להזדמנות על הספסל - נראה כדורגל אחר?
והערך המוסף של התקופה הנוכחית זו העובדה שיש לנו את שון וייסמן - שחקן עם מהירות וכח שהיה רק בשלבי החלמה ב"משברון" הקודם, ועכשיו יכול להיות משמעותי הרבה יותר...
חפרתי, ואין לי ספק שברדראפיץ' מבינים כדורגל הרבה יותר ממני (הם אלו שמצאו את הפתרונות שהצגתי כאן), ואתם מוזמנים לתת לי בראש בחזרה
ערן נפצע, ומיד אחריו גם ניקו (אחרי תיקול מגעיל של גיא דיין).
סיימנו בתיקו בעפולה, במשחק מגעיל, וגנבנו תיקו מאחי נצרת (אחרי שהובילו כאן כבר בשני שערים).
אחרי המשחק הזה כתבנו, שבכדי לצאת מהמצב הזה, צריך לעשות דברים אחרת... ואז הגיעו המשחקים מול קטמון, ראשון לציון, והפועל פ"ת בהם נעשה שינוי משמעותי בחלק הקדמי:
במקום ערן ובדש, שקיבל עד אז קרדיט גדול, הוכנסו להרכב רועי דיין וניסן דנון.
בנוסף, דידייה קוגבינייה הוסט לחלק הקדמי, כחלק משלישיית ההתקפה.
אביב ועלי שיחקו כשני קשרים אחוריים שבונים את ההתקפות, ודיא קיבל את המפתחות להיות השחקן החופשי.
כמו כן, רביד גזל חזר לשחק תפקיד משמעותי במשחקים האלה (בעיקר מול פ"ת, עכו ורמת גן).
כאן הגיעה תקופה של חמישה ניצחונות רצופים - קטמון, ראשון לציון, הפועל פתח תקווה, עכו, שעריים ועוד תיקו בחוץ מול רמת גן (שזו תוצאה טובה מאוד, מבחינתנו).
בתקופה הזו, רועי דיין הוכיח שהוא אפקטיבי יותר מבדש (בכל הקשור לתרומה למשחק הקבוצתי, ולא בהכרח במספרים), קוגבינייה אפקטיבי יותר כשהוא משוחרר למעלה (זוכרים את המבצע האישי בגול השוויון מול נצרת?), ודיא היה בעל הבית האמיתי, בלי "שותפים".
גם רביד הוכיח שיש לו נסיון, ברגליים ובראש, שזה משהו מאוד חשוב במאבקי עלייה, במרכז המגרש - זוכרים את יעקב שוורץ ב99'? את שלו מנשה ב2013?
אז אולי הפתרון ל"נסיגה" הנוכחית, בתוצאות ובכדורגל שאנחנו מציגים, נמצא אצלנו בספסל?
אולי, אם השחקנים שהוכחו כאפקטיביים יותר - רועי, רביד וניסן יחזרו לקבל דקות משמעותיות - ושחקנים כמו סייף, ברק, ערן פשוט יחכו להזדמנות על הספסל - נראה כדורגל אחר?
והערך המוסף של התקופה הנוכחית זו העובדה שיש לנו את שון וייסמן - שחקן עם מהירות וכח שהיה רק בשלבי החלמה ב"משברון" הקודם, ועכשיו יכול להיות משמעותי הרבה יותר...
חפרתי, ואין לי ספק שברדראפיץ' מבינים כדורגל הרבה יותר ממני (הם אלו שמצאו את הפתרונות שהצגתי כאן), ואתם מוזמנים לתת לי בראש בחזרה