איש השנה בכדורגל בארץ לעונת 16/17: האיש שאטם את הפירצה השלישית

[יגאל יהב]

דרכו לא הייתה סוגה בשושנים. איש לא הבטיח לו דבר. שום שטיח אדום לא נפרש בפניו. האיש הזה הכניס את עצמו לכאב ראש לא קטן. העול שהוא קיבל על צוארו היה כבד. הוא בא לא בכדי להיות נשכר מכך באופן כלשהו. הוא לא היה תמים: היה נהיר לו שמועדון כדורגל זה לא השקעה אלא נתינה. הוא היטיב לדעת שזו חבית עם תחתית בלתי נגמרת אבל הוא לא נרתע מכך, התייצב למשימה וחולל את הבלתי יאומן. זהו אייל סגל - איש השנה של הכדורגל בארץ לעונת 16/17.

מועדון הכדורגל מכבי נתניה – מועדוננו - זה אשר לשירותו העמיד אייל את עצמו, נוסד ב-1934. בפברואר 1949, עם חידוש פעילות הכדורגל בארץ לקראת תום מלחמת העצמאות, נבחרה קבוצת הכדורגל שלו זה כאחת מהארבע עשרה שתהוונה את חברות הליגה הבכירה, והיא עתידה הייתה לרשום פרקים מפוארים בתולדות הכדורגל בארץ. את פעילותה בעידן מדינת ישראל העצמאית פתחה קבוצתנו ב-16 עונות אפורות למדי, ואשר אף כללו שתיים בליגת המשנה לאחר שבעונת 61/62 היא נשרה מהליגה הבכירה. לכך יש להוסיף שבעונת 66/67 היא סיימה מתחת לקו האדום, אולם היא לא ירדה לליגת המשנה כי למזלה הוחלט לעשות את העונה ההיא ואת זו שלאחריה לאחת עקב מלחמת ששת הימים. ההישג היחיד לה הראוי לציון בתקופת אותן שש עשרה עונות הוא העפלה לגמר גביע המדינה ב-1954. בעונת 68/69 ניתן אות הפתיחה לתקופת התהילה: את העונה ההיא מסיימת קבוצתנו במקום השלישי עם 71 שערי זכות ו-39+ בהפרש השערים – הנתונים הטובים ביותר בליגה בקטגוריות אלו - טובים אפילו מאלו של שתי מקדימותיה בטבלה. כאן נפתח עידן תור הזהב שלה, שבמהלכו היא נוטלת חמש אליפויות וגביע מדינה אחד. 21 עונות של פריחה ידעה קבוצתנו, וזאת פרט לעונת 72/73 בה היא נאבקה על חייה בליגה הבכירה. באותה תקופה איישו שלושה משחקניה את ששת המקומות הראשונים בטבלת גדולי הכובשים של הליגה בכל הזמנים. עונת 89/90 סימנה את נסיגתה של קבוצתנו לבינוניות, ובעונת 94/95 אף באה הפורענות הסופית: היא נשרה לליגה השנייה. ארבע עונות היא עשתה בגלות מרה זו, עד אשר עלה בידה לשוב למקומה הטבעי. הבעלים של המועדון באותה עת היה אשר אלון, והוא ניהל אותו לפי יכולתו הכלכלית ובלי להתפרע. איש זה הוא סוג של גאון בניהול מועדון כדורגל, ולפחות בהיקפי תקציבים של 15,000,000-20,000,000 ש"ח. די במבט קל בפעלו בהפועל רעננה – מועדון כדורגל מעיר אמידה ובעלת ניחוח דתי לא מבוטל הרחוקה למדי מתרבות כדורגל - בכדי להיווכח בכך. ההבדל העצום בין אייל לבינו נעוץ בכך שלו, לאלון, מעולם לא היה איכפת כלל מהמותג הייחודי מכבי נתניה. כפי שאתמול הוא היה הבעלים של מכבי נתניה והיום הוא הבעלים של הפועל רעננה, כך לא תהיה לו שום בעייה להיות מחר הבעלים של מ.ס אשדוד ומחרתיים של הפועל חיפה. כל עניינו, מאז ומתמיד, הוא בעמדה שתקנה לו חשיפה, פירסום ומיקוד אור הזרקורים אליו. את מועדוננו, ויש להכיר בכך, הוא ניהל ביעילות, אולם זאת מתוך גישה מיכנית נטולת רגש. לנגד עיניו של אייל, לעומת זאת, עומדת אך ורק טובת מועדוננו וקבוצתנו. אין ספק שהוא יימנע מלהיות הבעלים של שום מועדון כדורגל אחר בארץ. את עיתותיו ואת משאביו הנפשיים, הרגשיים והחומריים, הוא יאות להעמיד אך ורק לשירות מועדוננו. תפיסתו של אייל היא נחרצת: אך ורק מועדון מכבי נתניה ואין זולתו.

בקיץ 2006 תם עידן הבעלות של אלון על מועדוננו (שלצורך כתיבת שורות אלו לא נעשתה הטירחה של בדיקת מועד פתיחתו), והוא עבר אז לבעלותו של דניאל יאמר. איש זה רשם עם קבוצתנו הישגים משמעותיים, והוא בעיקר בנה לה עתודה ראוייה לשמה. לאחר עזיבתו, ב-2010, הצליח מועדוננו להוסיף ולתפקד כראוי הודות לכך שלרשותו עמדו נכסים למימוש מיידי (שכטר, שטראובר, בן דיין, חיימוביץ', פרנסמן), וגם הודות לכך שהיה לו דור המשך (עזרא, דגני, בן הרוש, מוגרבי, ימפולסקי). במשך שלוש העונות שלאחר מכן נוהל מועדוננו ע"י יעקב בלדב וגיל לב. שני אלו, בנסיבות חריגות אלו של היעדר בעלים, עשו עבודה למופת, אולם לבסוף, בעונת 12/13, שולם המחיר על מצב לא רצוי זה בצורה של ירידת ליגה. בקיץ 2013, כשאנשי המועדון טורחים על הכנת הקבוצה לקראת העונה בליגה השנייה, נודע כי איש עסקים בשם אלי שגב מתעניין ברכישת המועדון, ואכן ב-10.09.13 הוא קיבל את זכויות ניהולו. כאן, וזאת בלא שידע זאת איש, נזרעו שורשי סופת הטייפון שתפרוץ באוקטובר 2014, ואשר תטלטל את משפחת מכבי נתניה במשך שנה ושבעה חודשים.

בעונת 13/14, תחת בעלותו של שגב, עשתה קבוצתנו את דרכה חזרה לליגת העל בסערה, כשלשום גורם אין את היכולת לחסום אותה. את העונה המופלאה ההיא תיבלה קבוצתנו בהעפלה מתוקה מדבש לגמר גביע המדינה, אירוע שחולל את מפגן העוצמה המרשים ביותר אי פעם של מחננו: 20,000 מחבריו גדשו את יציעי איצ' ר"ג, וזאת כשהם מאפילים לחלוטין על האלפים הספורים שהגיעו מהצפון הרחוק. אין ספק שבהתאחדות לכדורגל ובמשרדי הכרטיסים נשמו לרווחה כאשר בחצי הגמר גברה קבוצתנו על מכבי פ"ת. משחק גמר בין מכבי פ"ת לבין עירוני קריית שמונה היה דן את האירוע לשממון מעיק. קבוצתנו, אמנם, נחלה הפסד באותו גמר גביע, אבל זה לא העיב על האופטימיות לקראת עונת הליגה שבפתח. הכל, הלוא, נראה מתואם למופת: איצ' היהלום היה המתקן הנכון במקום הנכון, ערן לוי היה הקפטן הנכון במקום הנכון, יוסי מזרחי היה המאמן הנכון במקום הנכון, ומעל לכל אלי שגב היה הבעלים הנכון במקום הנכון. הנהגתו נראתה איתנה ויציבה, וכזו הסוללת למועדוננו אופקים אופטימיים. כל זה הפיח באנשי מחננו התלהבות עצומה, ולקראת אותה עונה – 14/15 – עטו אלו על המנויים. לראשונה בתולדות מועדוננו נחצה רף ה-3,000 מנויים לעונה (ולשם השוואה, בתקופת הכסף הגדול של דניאל יאמר לא נרכשו אלא כ-2,100 מנויים לעונה). באותה עת, בעיצומן של ההכנות לעונת 14/15, קרה דבר תמוה קמעא: שחקני הקבוצה התבקשו לקיצוץ בן 15% במשכורותיהם. זה צעד שקורה רבות גם בקבוצות אחרות, ולכן לא ניתן היה לומר שיש בכך אות לסערה הניצבת לפתחנו. את העונה הזו פתחה קבוצתנו בהישג מאכזב של נקודה אחת בלבד מארבעה משחקים, אבל אפילו זה לא נתפס אז אלא כקשיי הסתגלות בלתי נמנעים. דמי כניסה לליגת העל שאין מנוס מלשלמם. שום סיבה לחוש אל מתג האזעקה ולהפעילו לא הובחנה. האופק המשיך להיראות ורוד. לא היה ספק שעם אלי שגב על ההגה בא מועדוננו שבע הטלטלות אל המנוחה ואל הנחלה.

ואז החלו החריקות.

באוק' 2014 החלו לעלות צלילים צורמים באשר לקשיים בתשלום מענקי העלייה שהובטחו לשחקנים תמורת מבצע ההעפלה בעונת 13/14. בנובמבר כבר התווספו לכך קשיים בתשלום משכורות, תשלומים שוטפים לספקים, וזמן מה לאחר מכן גם דמי השבחה בסך 450,000 ש"ח לאלי טביב תמורת השוער אריאל הרוש. עתה נוצר מצב שוטף בו כל משכורת משולמת באיחור של כחודשיים או שלושה, וזאת לאחר עמל מתיש ומייגע להשגת המימון. שחקני הקבוצה ועובדי המועדון נקלעו לסחרחורות מתסכלות עקב ידיעות ושמועות סותרות בכלי התקשורת. ביום אחד פורסמה ידיעה אופטימית שהבעיות הכלכליות, כבדרך נס, אוטוטו נפתרות, והנה כבר למחרת פורסמה ידיעה המורידה את התקוות לטמיון וחוזר חלילה. מצב עגום זה יצר אווירת נכאים בקרב השחקנים, ורבים מהם החלו לגשש אחר אפשרויות אחרות לקראת חלון ההעברות של ינואר. עניין זה נעשה לנושא השיחה העיקרי בין השחקנים, ואיש לא היה יכול לטעון כלפיהם שהם נוהגים שלא כשורה. הנהלת המועדון, נוכח מצב זה אשר השחקנים לא היו אחראים לו, אף הבהירה שהיא לא תעמוד בדרכם של אלו מהם שימצאו חלופה, ובלבד שהמועדון שיקלוט אותם יתחייב לשאת במלוא החוזה. הייתה זו נקודת שפל תדמיתית מביכה של פושט רגל המעמיד את נכסיו הדלים לכל המרבה במחיר, וזאת כשאין לו סיכוי לחלץ תמורתם אלא פרוטות. בינואר 2015 כשלו כוחותיו של יוסי מזרחי והוא, אולי במחווה אצילה של מי שלא רוצה להכביד על הקופה הריקה או אולי מתוך חשש להיות מוכתם בכשלון המסתמן, הגיש את התפטרותו. עוד לפני כן, ב-11.11.14, הודיע אלי שגב שהוא נוטש את מכבי נתניה באומרו "בינואר יהיה לנתניה בעלים אחר". הודעתו זו טלטלה קשות את כלל חברי משפחת מכבי נתניה, וזרעה דאגה עמוקה בשורותיהם באשר למה שצופן העתיד ליקר להם. בחלוף הזמן לא כך היה. הוא המשיך לעמוד בראש הפירמידה כשהחוליים נמשכים, והנה ב-01.04.2015 קצה נפשה של ההתאחדות במצב והיא הפנתה אליו התראה בוטה שאם הוא לא יעמוד בהתחייבויותיו תישלל ממנו הבעלות על המועדון. לבסוף, כבר במחצית הראשונה של אפריל 2015, ויתר שגב על כל זכויותיו על המועדון. הסלע האיתן התגלה כמשענת קנה רצוץ. הוא, לרגל עונת 14/15, העמיד תקציב הזוי בן 24,000,000 ש"ח שלא הייתה אפשרות לעמוד בו, ולבסוף נס על נפשו כשהוא מותיר אחריו מועדון בכאוס כלכלי / פיננסי ועם קאיודה כנכס היחיד שבאמצעות מימושו ניתן לצמצם במעט את הגרעון. למרבה הפלא חרף המערבולות והרוחות הסוחפות האלו לא ירדה קבוצתנו לליגת המשנה, וזאת הודות לקפטן ערן לוי שבנחישות עמד על משמר לכידותם של השחקנים ומחוייבותם למסגרת ולחושיו הטקטיים של המאמן רוני לוי.

בקיץ 2015 השיגה ראשת העיר נתניה תרומות למועדון, וגם גייסה את דורון אוסידון בכדי לנהל אותו. היא עשתה כמיטב יכולתה, אולם החששות שהקבוצה לא ערוכה כראוי לקראת תלאות העונה וסבלותיה, ובעיקר עקב פציעת ארבעה שחקנים מרכזיים, נותרו בעינן. בלבבות פועמים בחרדה ניגשה משפחת מכבי נתניה לשריקת הפתיחה לעונת 15/16, והנה התאמתו כל התחזיות הקודרות והתממשו כל הסיוטים. לא ניתן היה יותר לייצר נסים ולבלום את כדור השלג. הפציעות שהוזכרו לעיל הביאו על קבוצתנו עברה עונה התקפית נוראה, שבמהלכה היא כבשה 14 שערים בלבד והשיגה נצחון יחיד ובודד. אוסידון לא היה הרפתקן כשגב, אבל הוא התגלה כנטול העורמה והמבט לרחוק של אשר אלון, אריאל שיימן ומשפחת לוזון. לא האיש שיוציא מים מהסלע. הוא, להערכתי, גם לוקה ביכולתו לבנות יחסי אנוש / ציבור תקינים, ודבר זה קפץ את ידיהם של תורמים פוטנציאליים ומכאן שזה גם העצים ביתר שאת קשייו הכלכליים של מועדוננו. בצד הזכות שלו יש לציין את הבאתו, בפרוטות, של ארון שוינפלד, ומכירתו, לאחר שני משחקים בלבד במדינו שדי היה בהם להוכחת איכויותיו, במחיר נאה שהקל משמעותית על הקופה הריקה. כמו כן יצויין לזכותו שאף שבתקופתו הגרעון של המועדון אכן גדל, אבל בעונת פעילותו חסרו למועדון כספים שיועדו לאותה עונה משום שאותם גבה שגב וצרך כבר בקודמתה. אני רואה אותו כדמות טראגית יותר מאשר זדונית. את אוסידון ניתן, אולי במידת מה, להשוות לצ'מברלין שב-1938 נכפה להסכם מינכן ע"י דעת הקהל בבריטניה, אשר בזוכרה את הקרבנות הנוראים של מלחמת העולם הראשונה דרשה בכל תוקף הסכם שלום. את דרכו למינכן עשה אותו ראש ממשלת בריטניה האומלל כשדרישה זו היא סד לרגליו. על דורון אוסידון נגזר להיכנס להיסטוריה של מועדוננו כצ'מברלין שלו. ב-24.03.16 הוא הודיע על עזיבת מכבי נתניה, וזאת בעקבות מחאות האוהדים כלפיו. מצב הגרעון לעת ההיא העלה שאין כסף לשלוש משכורות עתידיות. השחקנים, שנפשם נקעה במצב הבלתי נסבל הזה, איימו שלא להתייצב למשחק האחרון בליגה ב-14/05/2016. באותו שלב כבר היה ברור הן שהירידה נחרצה, והן שאין מנוס מהעברת המועדון לפירוק. העובדה השנייה הבהירה שלא די בכך שאת עונת 16/17 תעשה קבוצתנו בליגה השנייה, אלא שהיא גם תפתח את משחקיה במינוס תשע נק'. הירידה לליגה השנייה נגרמה מסיבה מקצועית, וגרעון הנקודות, מנגד, מסיבה מנהלתית. אי הופעה למשחק האחרון הייתה עלולה להביא, לפי תקנון ההתאחדות, להורדה מנהלתית של הקבוצה לליגה השלישית. זו הסנקציה על כך, והיא הייתה מתווספת לירידה עקב הסיבה המקצועית ולא חופפת לה. הדבר היה ברור לכל, אולם כל הנסיונות להניא מכך את השחקנים למודי הסבל עלו בתוהו. ניתן להשוות את המצב שנוצר לסכר בו ניבעו שתי פרצות המגירות מים יקרים הנשחתים לשוא, והנה הולכת וניבעת בו פירצה שלישית אשר גם דרכה המים מתחילים אט אט לפרוץ. המצב היה שחור משחור. מועדון הכדורגל מכבי נתניה נעשה לפגר מת.

ואז, לראשונה לאחר שנה ושבעה חודשים של אפילה וקדרות, נצנץ האור הראשון בקצה המנהרה החשוכה.

לפתע, ללא דיחוי, חש אל הסכר מישהו שוחר טוב, ומיד אטם לחלוטין את הפירצה השלישית. היה זה כלחבר מסיכת חמצן לפניו של הפגר. הפגר עדיין היה שרוע נטול הכרה ונטול יכולת תזוזה, אבל מנות חמצן חיוניות כבר החלו להיכנס לריאותיו ומשם שולחו לרקמות גופו המיוסר המייחל להן. קמה תקווה לפגר זה. האיש שחש לסכר, ביצע את פעולת האיטום החיונית והקים תקווה זו היה אייל.

עתה עבר מועדוננו לטיפולן של ערכאות משפטיות: ב-16.05.16 אישרה השופטת אירית נאטוביץ' את בקשת המועדון וארגון השחקנים להחיל על המועדון תקופה בת 60 יום של הקפאת הליכים, וזאת תחת נאמנותה של עורכת הדין ליזה חדש. עורכת דין זו הוציאה את המועדון למכרז אליו, כידוע, ניגש גם אייל, וב-29.06.16 פסק בית המשפט בלוד כי המועדון יועבר לניהולו. עתה הוסרה מסיכת החמצן מפניו של הפגר: הוא שב לנשום בכוחות עצמו. מיד לאחר שנמסר המועדון לידיו התייצב אייל במשרדיו, פגש נושאי תפקידים, הסדיר עניינים, קבע מדיניות. לא היה זה אייל שבחר בדראפיץ, אבל הוא עמד מיד על סגולותיו של איש מקצוע זה ולכן נתן לו סמכויות מלאות בתחומו. הפגר עדיין היה נטול הכרה, אולם עתה הוא כבר החל לפרכס ולהראות סימני חיות מעודדים. דראפיץ, תחת המטריה התקציבית הנאותה שהעמיד אייל לרשותו וכמי שבקי היטב בשחקני שתי הליגות הבכירות, החל לגייס לקבוצתנו שחקנים שהוכיחו את עצמם ברמות האלו של הליגה השנייה. בעמדות להן לא נמצאו שחקנים ראויים מקומיים הובא חיזוק נאות של זרים. בקרב משפחת מכבי נתניה החלה עתה לפשות התחושה שיש מקום לאופטימיות זהירה, אולם עדיין היו הדברים צריכים להיות מוכחים על הדשא הירוק. הפגר עדיין היה מוטל אין אונים על מצעיו, אבל עתה הוא כבר שב להכרה מלאה. ב-22/08/16 (מחצית שנייה בשליטה מלאה של קבוצתנו נגד הפועל פ"ת) כבר עלה בידי הפגר להרים את ראשו ולסקור בעניין את סביבותיו. ב-19/09/2016 (מח' רביעי, 1:2 נגד הפועל ר"ג - סגירת המינוס) כבר עלה בידי הפגר לעמוד על רגליו תוך כדי שהוא מסתייע בקביים. גופו עדיין היה דווי מהמהלומות שהוא ספג במשך שנה ושבעה חודשים, אולם על רגליו הוא כבר הצליח להתייצב. ב-29/09/16 (מח' ששי, 0:3 נגד הפועל י-ם - העפלה אל מעל לקו האדום) כבר השליך הפגר את הקביים ממנו והלאה ופסע כהלכה בלעדיהם. ב-31/10/16 (מח' שמיני, 1:2 נגד מכבי הרצליה – עלייה למחצית העליונה של הטבלה) כבר שב הפגר ליכולת ריצה והרמת משקולות מלאה. למעשה, אם יועמדו דברים על דיוקם, הפגר חדל להיות פגר.

הפגר נעשה לתנין שש אלי קרב ומשחר לטרף, ותנין זה, עתה, החל ללטוש עיניים חמדניות לעבר שני הנתחים הנחשקים שהוצעו ללוחמי הזירה אליה הוא השתייך. שני זוכים בלבד יכלו להיות לנתחים אלו: אחד לכל אחד.

ב-25/11/16 (מח' שנים עשר, 1:1 בעפולה - הגעה לפער בן 3 נק' בלבד מהמקום השני) כבר הגיע התנין לטווח ראייה מאותם נתחים. לא היה ספק שתנין זה הוא נחוש, תובען, רעבתן ומסוכן. אוחזי שני הנתחים הנחשקים באותה עת (הפועל עכו והפועל ר"ג) איבחנו זאת, ואין ספק שהם נאחזו בחלחלה, בבעתה, ברעדה ובמורך לב מכך. ב-26/12/16 (מח' ששה עשר, 1-2 נגד הפועל פתח תקוה – העפלה למקום השני) כבר גזל תנין זה את אחד הנתחים מאוחזו (הפועל ר"ג), נעץ בו את מלתעותיו, וכפי שיסתבר בעתיד הוא כבר לא ירפה ממנו עד לתום הקרבות. ב-02/01/17 (מח' שבעה עשר, 0:2 נגד הפועל עכו – גם המקום הראשון נכבש, ופער הנק' מהמקום השלישי עולה לארבע), במרוצתו האדירה קדימה, כבר גז התנין, עם הנתח הלפות בטוחות במלתעותיו, אל מעבר לאופק הראייה של יריבו. ב-30/01/17 (מח' עשרים ואחד, 0:1 נגד הפועל ירושלים - פער הנק' מהמקום השלישי עולה לשמונה) שעט התנין קדימה במהירות כה רבה עד כי עתה כבר לא התאפשר לדולקיו לראות אפילו את תמרות האבק שהוא מעלה למרומים. עתה נקלע התנין, אולי עקב בטחון יתר בזכייתו בנתח, לתקופת רפיון בעוד יריביו אזרו עוז והעצימו את מרדפם בעקבותיו. ב-31/03/17 (מח' שלושים, 1:1 בראשון לציון - יתרון הנק' על פני המקום השלישי מצטמק לשתיים בלבד) סגרו יריביו את המרחק במידה משמעותית, אולם היה ברור שהתנין הזועם הזה לא ירפה משללו. ב-24/04/17 (מח' שלושים ושלושה, 3:5 נגד הפועל ר"ג – פער הנק' מהמקום השלישי שב להיות תשע, וזאת כשבקופה נותרו שתים עשרה בלבד), השלים, למעשה, התנין את מלאכתו. היה ברור שעתה כבר לא נותר שום סיכוי למאן דהו לחלץ את הנתח הנכסף ממלתעותיו האימתניות והחמדניות. ב-28/04/17 (מח שלושים וארבעה, 1:2 נגד בית"ר תל אביב/רמלה) כבר בלע התנין את הנתח הנחשק, ולא נודע כי בא אל קרבו. לתנין, אמנם, נותרו עוד שלושה קרבות, אולם בהם הוא כבר יוכל להתכרבל בניחותא אל עצמו ולהתענג על מנעמי הנתח המובחר שבקיבתו. מבחינתו, סערת הקרבות כבר שככה לחלוטין.

כל זה קרה שלא באקראי. שום נס לא התרחש כאן. מערכת שלמה עמלה כדי להחיות את הפגר, לקומם אותו, ולהסב אותו למה שהוא נעשה. בראש המערכת הזו, הפירמידה הזו, ניצב מישהו אשר ניצח על כל המהלכים בצורה מושלמת והיתווה את המדיניות הנכונה. הוא תמיד ידע לקבל את ההחלטות הנכונות ולנקוט בצעדים ההכרחיים. עד לפני פחות משנה היה איש זה ידוע אך רק לחברי משפחת מכבי נתניה, והנה הוא נסק באחת לתודעת כלל ציבור חובבי הכדורגל בארץ. אדם אלמוני לחלוטין פרץ אל מרכז הבמה וכבש בסערה את תואר איש השנה של הכדורגל הישראלי לעונת 16/17: אייל סגל.

איש השנה של הכדורגל הישראלי לעונת 16/17 נולד ב-1960 בנתניה ליפה ושלמה סגל. את לימודיו היסודיים הוא עשה בבית הספר בארי, ואת התיכוניים ב"שרת", "אורט" ו"תיכון חדש". את שירותו הסדיר הוא פתח כתותחן טנק וסיים כמפקד פלוגת שריון. כחייל מילואים הוא העפיל עד לדרגת אל"מ. למחננו הוא הצטרף ב-1970, וזאת בעקבות קירבת ביתו ל"קופסה" והיותו קרוב משפחה של שמואל פרלמן האגדי (משחקני ההגנה הבולטים בקבוצתנו בשנות ה-50, והמאמן מס' 1, ללא ספק, שהיה לנוער של מועדוננו מאז ומעולם). לפני כ-15 שנה החל אייל לעשות חיל בעסקיו, ומיד הוא גם החל להפריש מרווחיו מעשר למועדוננו. את איטום הפירצה שבסכר עשה אייל כאוהד מחוייב, אולם גורלו, מסתבר, הועיד אותו ליותר מכך. משא אימפריית מכבי נתניה הועמס על כתפיו של איש זה, והוא הוכיח ברורות שהן איתנות כדי לשאת בכך.

מה צופן העתיד לאייל כראש משפחת מכבי נתניה? כאשר קרא לו המועדון הוא התייצב מיידית במקום וחולל את הבלתי יאומן: הובלת קבוצה ממאזן נק' בן מינוס תשע להעפלת ליגה, ולסגור זאת כבר שלושה מח' לסיום, היא מעשה פלא. זה כמו לטפס במעלה תלול של הר כשמשקולות רתוקות לרגליך, לכתפיך תרמיל כבד, מישהו נלפת לגבך ומטלטל אותך בעוצמה כדי לעקור אותך מאחיזתך, ועוד מישהו מלמטה מושך אותך אליו בכל כוחו באמצעות חבל הקשור למותניך. אלו התנאים בהם הוא פעל, והנה זה לא בלם אותו מלהוביל את משפחת מכבי נתניה לרגע הנכסף הזה. אייל עצמו מבהיר שמועדוננו אינו אלא פקדון זמני בידיו, וזאת עד שיגיע מישהו עם אמצעים נרחבים מאלו שלו. במקרה כזה הוא לא יהסס לפנות את ההגה. הוא לא ייאחז, מעשה איוולת, בקרנות המזבח כפי שעשה אלון, מה שהביא עליו גילויי עוינות מצד אנשי מחננו, מחאות והפגנות, עד לכדי כך שעזיבתו נעשתה למקרה גבולי של סילוק בבושת פנים. עד אז יהיה תקצובו את המועדון קורלטיבי למספר הצופים הפוקדים את משחקיה. יש בכך היגיון רב כי כבר ראינו דוגמאות לכך שתקציבי עתק לא בהכרח יצרו משהו טוב. כולנו זוכרים את התקציבים בתקופת יאמר, והנה זה לא הוביל אלא למשחקים משמימים ולממוצע מביך של כ-2,500 צופים בלבד למשחק. הקרבות חומר בקרבות שחמט הן תופעה נפוצה, וזאת כי כל שחמטאי יודע שעם פחות אפשר להשיג יותר. אייל מכוון למודל של עונת 05/06: שני קשרים התקפיים איכותיים ביותר (מסודי/ראזכ – לוי/סבע), 9 סביר עם יכולת סיום (קימוטו – ויסמן), שוער ותיק ואחראי (פרץ – לויטה) קשר אחורי גרזן (בנין – אולסק). את הסגל ההוא ואת איכויותיו כולנו זוכרים, והוא מעורר בי געגועיום יותר מזה הנוצץ של תקופת יאמר.

אייל הוא עתה ראש משפחת מכבי נתניה. שלושה קדמו לו ב-18 השנה האחרונות: אשר אלון, דניאל יאמר ואלי שגב. הראשון בא כי ביקש למתג את שמו בארץ (לגיטימי), השני כי ביקש למתג את שמו באירופה (לשם מה הוא הביא את מתיאוס? גם כן לגיטימי), והשלישי כיוון לשני המיתוגים אולם לרוע המזל הוא הביא איתו גם גישות הזויות. רק אייל בא מתוך תחושת שליחות. רק הוא ואין בלתו. מה צופן העתיד לו באשר לתפקידו זה? לכך אין לאיש מענה, אולם לנו תמיד יהיה ברור שלראש משפחתנו הנוכחי אין שום שיקול אנוכי או תועלתני. כל אלו רחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב. רק טובת משפחת מכבי נתניה ניצבת לנגד עיניו. זו המוטיבציה היחידה המנחה אותו ואין בלתה.

[חזום חזום]

אמ לק

Sent from my A0001 using Tapatalk

---

הארץ?

Sent from my A0001 using Tapatalk
מתנצל ידידי חשבתי שזה עוד כתבה מהעתון לאנשים שחושבים .
תשתדל לפעמים הבאות לקצר. יפתח קהלים חדשים.

[אלדד]

הכותב הוא יגאל יהב עצמו, שאפו!
כל הכבוד על הכתיבה היפה וההשקעה

[אליהו]

ארוך מאוד מייגע ומתיש.

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

[אלדד]

צריך להוסיף חלקים מהכתיבה לויקיפדיה של מכבי נתניה

[אליהו]

יפה שאתה שופך את תחושותיך ואהבת למכבי נתניה ומפרגן לאייל.

אבל רבך תקל על הקריאה

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

[זאב רווח]

יגאל למה לא הזכרת שכמעט חצי עונה ישבתי לאייל סגל על הווריד בצוואר שיקח את מכבי נתניה ???? בלי הבטחון שנתתי לו הוא לא היה מתקרב לזה ....כל אלו חוץ מעמית קליינמן הבן של גדעון ( גרולייטיס ) קליינמן לא האמינו עד שזה התפרסם שהוא ניגש למכרז ....
יגאל פגעת בי חזק חחחחח

האמת כואב לי מאוד שאייל סגל לקח את מכבי נתניה עליו , נקווה שלא יגזים יותר מדי בהוצאות מהכיס שלו , לפעמים אנחנו מתלהבים תביא שחקן זה או כוכב זה אבל שוכחים שהבן אדם אחראי לשלם ואם לא נדע להקל מעליו את העול הוא גם יקרוס ....מי שמבסוט מהניהול חייב לתת מעצמו כסף יותר לקבוצה , אני לא אומר להתנדב וכל שאר החארטות למרות שזה מצוין , אני אומר לשים כסף מהכיס ...

איפה דבל'ה לנד ? איפה יצחק תשובה ? איפה קובי בלדב ? איפה עופר רזמוביץ' ? איפה ירון ישראל ? איפה מאיר אוזן ? איפה כל אותם בעלי עסקים ששמו כסף בנתניה כשזה התאים לאינטרס שלהם ???
צריך שחברות גדולות בנתניה יקחו גם אחריות על בני הנוער , חברות כמו , איקאה , מגה , סופרפארם , שופרסל , ענקיות הרהיטים , אביר , אוראנג' , רובינשטיין , חברות היי טק , הוט , יס , כל אלו ועוד מחובתם לתרום את חלקם !!

[טל.מ]

לדעתי בלי רווח זה לא היה קורה. יגאל תקדיש לו פרק תהיה בנאדם


Sent from my iPhone using Tapatalk

[יגאל יהב]

(07-May-2017 21:21)חזום חזום כתב:  אמ לק

Sent from my A0001 using Tapatalk

---

הארץ?

Sent from my A0001 using Tapatalk
מתנצל ידידי חשבתי שזה עוד כתבה מהעתון לאנשים שחושבים .
תשתדל לפעמים הבאות לקצר. יפתח קהלים חדשים.

תמליץ עלי ל"הארץ"?

[זאב רווח]

הארץ עיתון של אנטישמים חושבים .... יגאל אתה צריך משהו כמו ספורט 5 !!!