ניתוח מקצועי של אייל לחמן.

[amir]

את המשחק אתמול בבלומפילד בין הפועל תל אביב למכבי נתניה אפשר לאפיין כך: הייתה אחת שהרוויחה בגדול ואחת שנפלה.
 
תחילה נעסוק במכבי נתניה. בפתיחת המחצית השנייה, שי אבוטבול החזיק בכדור בשטח המגרש של הפועל ת"א עם הגב, בסגנון פרננדיניו בחצי גמר המונדיאל. נתניה חטפה את הכדור מאבוטבול ודהרה למתפרצת של שלושה מול שניים, הזדמנות גדולה לשיוויון, אלא שלגיורגיו הרומני עמדו שתי אופציות מסירה: אור ברוך שהיה פנוי משמאל וערן לוי שהיה בימין אולם היה נעול.
 
הרכש הרומני בחר למסור לערן לוי ועם זה אין שום בעיה, אך ישנה בעיה גדולה בעיתוי המסירה, שהעידה על ליקוי גדול בטכניקה של גיורגיו ובראיית המשחק. הרומני נראה מאוד לא מיוחד, לא באתלטיות ולא בטיפול בכדור. את המסירה שלו זיהה הניגרי הרמוני איקנדה, שהתגובה שלו לכדור הוכיחה קריאת משחק אדירה. איקנדה הוא ההצלחה הגדולה של הפועל, אולי הברקת העונה.
70 אחוזי החזקה בכדור ב-45 הדקות הראשונות אינם דבר של מה בכך. ורמוט אף נשמע אמש אומר שהפועל התבססה גם בעונה שעברה על הנעת כדור קצרה, רק שהוא מקווה שההגנה תהיה השנה יותר טובה - והגנה, כמו שניתחנו קודם, ועוד איך יש בהפועל של השנה.
 
לעומת זאת, יוסי מזרחי חשש מהשליטה הזו של הפועל בכדור ועלה אתמול במערך סגור. מגן ימני שהוא בלם (אל אמיד) ומגן שמאלי שהוא בכלל ימני (ויקי כחלון), ושני קשרים אחוריים שלא יוצאים מהאמצע, עם צלישר לצידו של הרומני המאכזב. ואכן, בשל חוסר הכשרון, נתניה לא הרבתה להחזיק בכדור, אך הפועל לא הרבתה להגיע למצבים.
 
לנתניה רשימת חלוצים ארוכה: אור ברוך, לארי קאיודה, ניר אברג'יל, עמית בן-שושן ועידן שריקי, אך בשיטת המשחק המבוקרת שלה היא לא תשתמש בכולם. נתניה תהיה סוס שחור, לא תבריק אך קבוצה מאורגנת שתשרוד בליגה.
 
את הפועל תל אביב נראה משחקת יפה לעין, אולם מול הגנות חזקות היא תתקשה להבקיע בשל הרכות של ה"שלישייה הזהה". בנוסף, מול קבוצות עם כשרון בחלק הקדמי הפועל ת"א תשלם ביוקר במתפרצות שיעשו מולה. מה שכן, יפה לראות שהפועל בשל האילוצים נותנת במה לפיליפ מאנה ושון מלכה, שבימים של תקציבים גדולים היו מוצאים עצמם בצמרת ליגה א'.