אמיה טגה

[עידן444]

תומר חרוב, אוהד מכבי נתניה, כתב כמה מילים על חזרתו של אמיה (אמיר) טגה, מילים שלי באופן אישי שינו את הדעה לגבי החזרתו הביתה(לפני קריאת הדברים חשבתי שהדבר מיותר):

קמתי אתמול בבוקר עם רצון עז לא להיות נוסטלגי, לא לחשוב על העבר. ואז הודיעו שאמייה טגה חוזר לשחק בנתניה.
הסיפור של טגה הוא הסיפור האנושי הכי גדול שאני מכיר בכדורגל הישראלי, לפחות מאז שאני בעסק הזה. ילד שהיגר מאתיופיה לקרית עקרון, עבר בגיל תיכון לפנימייה בנתניה כדי לשחק כדורגל ובגיל 17-18 כבר עשה את הבכורה בקבוצה הבוגרת.
היה לו קשה בהתחלה, האוהדים לא עשו לו הנחות וצבע העור לא עזר בעניין הזה. אני זוכר את שער הבכורה שלו מול הפועל ירושלים בקופסא, איך נהניתי שהקרציות על הגדר שלא הפסיקו לזלזל בו שתקו סוף סוף. לאט לאט הוא סתם לכולם את הפה ותמיד בשקט, בעבודה קשה.
ודווקא כשהקריירה תפסה את הכיוון הנכון, הגיעה הטרגדיה הגדולה של אחיו אבי, והפכה את הסיפור של טגה מסיפור ספורטיבי לסיפור אנושי.
והוא קם חזרה וכבש את השער ההוא בנבחרת הצעירה ושינה את השם מאמיר לאמייה. על הדרך איתי אנגל עשה עליו כתבה מדהימה ב'עובדה' והסיפור של טגה כבר לא היה רק ספורטיבי אנושי, הוא הפך לסיפור חברתי. שבע שנים לפני שזה עלה על פני השטח, הבחור הצעיר שרטט באולפן עובדה באופן כל כך רהוט את התחושות שכל אתיופי כל כך מודע להן ביום יום ואנחנו לא רואים עד שזה מתפוצץ. הוא דיבר על אמא שלו ועל הקושי של דור ההורים להשתלב בחברה הישראלית ומה זה גורם לדור הבא.
לפני כמה שנים התגלגלתי ליום אימונים/מבחנים של ילדים בני 12-13 במחלקת הנוער של מכבי נתניה. רוב הילדים באו עם ההורים שישבו בקבוצה והסתכלו עליהם מהיציע. ההורים ישבו יחד בקבוצות, רובם היו גברים וכמה נשים. רק אחת ישבה לבדה, אמא אתיופית לבדה ביציע, הילד שיחק על הדשא והתרוצץ עם כולם והיא רק הביטה בו, לא צעקה אליו הוראות כמו ההורים האחרים, לא דסקסה על איזה מאמן יהיה לו ומה יהיה ההרכב. היא רק ישבה שם.
וכשאני שואל את עצמי למה בקבוצה מעיר עם כמות מכובדת של מהגרים אתיופים, כמעט ואין שחקנים אתיופים (ופעם עוד היו כשרונות שהשתלבו, מי יותר ומי פחות) אני חושב על האישה ההיא.
ועכשיו שטגה חוזר (אחרי שנים של פציעות ונדודים) אני רוצה לקוות שהוא יהיה סמל. לא סמל ריק מתוכן שבדרך כלל נהוג לתייג בכדורגל ומסתכם ב"הוא אוהב את הקבוצה" אלא סמל אמיתי לאותם ילדים ולנו, סמל לסיפור שהוא גדול מהכדורגל.
כי בימים בהם נערה אתיופית יודעת לספר לי שזה מובן מאליו שאמא שלה תהיה עובדת ניקיון ואבא שלה נהג אוטובוס (עם תואר בכלכלה), טוב שיהיה שם את טגה, ואת האהבה שהוא מוציא מהקהל, כדי להראות שיש תקווה לסיפור אחר.
ובימים בהם אוהדי מכבי נתניה מחפשים בעיקר זהות, אין זהות ראויה מאמייה טגה בשביל למלא את החלל הזה.

[טל.מ]

אין ויכוח על הסיפור האנושי. ה״ויכוח״ (אם יש בכלל) הוא כמה טגה, מקצועית, מתאים לקבוצה שצריכה לחשוב על כל שקל . דורה האחרון שראה אותו והוא החליט שכן.

[עידן444]

אגב, לא זכרתי אם תומר כותב כאן וראיתי שכן.
אז תומר, כתבת דברים יפים במקום אחר וחשבתי שכדאי להביאם.
מקווה שלא תכעס

[shraga]

אני מאד אוהב את אמיה טגה.
אני זוכר משחק בעכו, נדמה לי לפני שתי עונות, בזמן החימום לפני המשחק, הקהל כרגיל קרא לשחקנים לבוא ליציע.
אמיה טגה, השחקן של עכו, נקרא "לבוא לפה",על ידי אוהדי נתניה שאוהבים אותו. הוא ניסה להתעלם. לא נעים. בכל זאת, הוא עכשיו במדי היריבה.
אבל אחרי כמה דקות הוא נעתר. בשקט, בענווה, כמעט בביישנות. בא לקהל של נתניה לקבל אהבה.
אני מאד אוהב את אמיה טגה ואני בטוח שהוא יתרום. גם בהיבט הספורטיבי וגם בהיבט הסמלי.
ואם מאמנו בעכו מצא לנכון להביא אותו לנתניה - בטוח שיש לו מקום.

[אלון]

מצטער שאני קר. הסיפור של טגה הוא באמת מרגש ויכול מאוד להיות ששחקנים (במיוחד מהמגזר האתיופי) היו נשברים אחרי הטראומות שעבר ופורשים מכדורגל (במקרה הטוב). יש כאן מקרה שהסיפור האמוציונלי גובר על היכולת האמיתית. אני לא בטוח שאם טגה לא היה עובר את מה שעבר בחייו הפרטיים, עדיין כולם היו מתרגשים מהחזרה שלו ״הביתה״.


נשלח מה iPhone שלי ע"י Tapatalk

[אייל ס]

(06-Jul-2015 14:25)אלון כתב:  מצטער שאני קר. הסיפור של טגה הוא באמת מרגש ויכול מאוד להיות ששחקנים (במיוחד מהמגזר האתיופי) היו נשברים אחרי הטראומות שעבר ופורשים מכדורגל (במקרה הטוב). יש כאן מקרה שהסיפור האמוציונלי גובר על היכולת האמיתית. אני לא בטוח שאם טגה לא היה עובר את מה שעבר בחייו הפרטיים, עדיין כולם היו מתרגשים מהחזרה שלו ״הביתה״.


נשלח מה iPhone שלי ע"י Tapatalk

כדורגל הוא בעיקר משחק אמוציונלי,אחרת מרבית האוהדים(בטח בישראל) היו בוחרים באופציות אחרות.
והסיפורים האלו חסרים לנו מאוד......
כדי לא להרוס ת'פנטזיה לא אספר סיפור אחר,בעיקר שאני תמיד בעד חצי הכוס המלאה.

[amir]

לתומר יש נפש של משורר ולכן הוא חושב מהרגש, אם הייתי אני המאמן הייתי מחפש שחקן אחר אבל כמו שרשמתי אתמול וזה בעצם מה שרשם אייל היום, המאמן מכיר אותו הוא החליט יאללה שיהיה.

[אייל ס]

(06-Jul-2015 14:30)amir כתב:  לתומר יש נפש של משורר ולכן הוא חושב מהרגש, אם הייתי אני המאמן הייתי מחפש שחקן אחר אבל כמו שרשמתי אתמול וזה בעצם מה שרשם אייל היום, המאמן מכיר אותו הוא החליט יאללה שיהיה.

אמיר גונבה שמועה לאוזני(בשבוע האחרון) לגבי החוזים בנתניה בעונה האחרונה,בכנות מלאה......לכל מי שהיה יד ורגל באחד מהחוזים אין מקום בשום תפקיד ניהולי לעולם!!!!!
פשוט טרוף מערכות....ועכשיו ברור לי לחלוטין מדוע אסידון פנה לכולם....למרות שגם אחרי 20 אחוז בחלק מהמקרים,זה נשאר חסר כל פרופורציה.
לכן אני מוטרד שבעתיים מהאפשרויות העתידיות להחתמה...ומקווה שהמאמן בחן את זה לפני שהחתים את טגה כבר בראשית הדרך.

[דוד חטב]

(06-Jul-2015 14:38)אייל ס כתב:  

(06-Jul-2015 14:30)amir כתב:  לתומר יש נפש של משורר ולכן הוא חושב מהרגש, אם הייתי אני המאמן הייתי מחפש שחקן אחר אבל כמו שרשמתי אתמול וזה בעצם מה שרשם אייל היום, המאמן מכיר אותו הוא החליט יאללה שיהיה.

אמיר גונבה שמועה לאוזני(בשבוע האחרון) לגבי החוזים בנתניה בעונה האחרונה,בכנות מלאה......לכל מי שהיה יד ורגל באחד מהחוזים אין מקום בשום תפקיד ניהולי לעולם!!!!!
פשוט טרוף מערכות....ועכשיו ברור לי לחלוטין מדוע אסידון פנה לכולם....למרות שגם אחרי 20 אחוז בחלק מהמקרים,זה נשאר חסר כל פרופורציה.
לכן אני מוטרד שבעתיים מהאפשרויות העתידיות להחתמה...ומקווה שהמאמן בחן את זה לפני שהחתים את טגה כבר בראשית הדרך.

במקרה הזה מתבאס להגיד אמרתי לכם אבל תסמכו על המקורות שלי...ועוד אכקדוטה מימי עבר יוסי מאור לא תרם כלום רק לקח...לכאורה

[טל.מ]

לקח ? מה יש לקחת


Sent from my iPhone using Tapatalk