רומנטיקה היא משהו שקל לזייף דויד רוזנטל.

[amir]

רומנטיקה היא משהו שקל ואפילו הכרחי, לפעמים, לזייף. למשל, החזרה של מכבי נתניה לליגת העל. הרי מהמחזור הראשון ידענו שנתניה תעלה, שברור שהיא מעל הליגה, שהיא תשאיר לכולן אבק בדומה למכבי פתח תקווה בשנה שעברה. זו הייתה העפלה קלה של קבוצה אחת שהליגה כולה השתחוותה לה. 30 שנה אחרי ההכרזה האלמותית של מוטל'ה שפיגלר, שוב יש לנו נתניה ועוד 15. זה רק הקונטקסט שהשתנה. הבעיה היא שמכבי נתניה, כמועדון וכקבוצה, בכלל לא צריכה להיות בלאומית. היא שייכת לליגת העל, היא חייבת להיות בליגת העל. כל עונה שהיא לא שם נתפשת כסטייה סטטיסטית. גם בעונה שעברה מכבי נתניה לא הייתה צריכה לרדת, אבל קומבינציה של יכולת גרועה, חוסר מזל ובעיקר חוסר יכולת להסתגל לאצטדיון ביתי חדש עשו את שלהם. השינוי היה קיצוני מדי. מקצועית, הקבוצה לא הייתה מוכנה אליו. שלוש קבוצות מליגת העל אירחו השנה בנתניה – מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני סכנין. זה בלי שהזכרנו את המובנת מאליה הפועל רעננה, שמקיימת בו את כל משחקי הבית. זהו המתקן שמלבד המגרשים ה"דואליים" (בלומפילד וקריית אליעזר) אירח העונה הכי הרבה משחקים בליגת העל. "אצטדיון נתניה החדש" היה מאז הקמתו הכול מלבד אצטדיון מכבי נתניה. בשנה שעברה זה פגע בקבוצה כמו שזה פוגע עד היום במכבי פתח תקוה, שירדה באצטדיון המושבה, מאז שחזרה צברה בו ניצחון אחד בלבד (הנה, עוד תיקו מאופס מול הפועל עכו) ונקלעה בעקבות זאת לעוד מאבק הישרדות. המסר לאוהדי מכבי נתניה חשוב: יש בעלות חזקה, העתיד נראה מבטיח, אבל בלי תמיכה מאסיבית המגרש הזה לא יהיה ביתי. ואחרי התוכחות והאזהרות הגיע הזמן להגיד בפה מלא: טוב שזה היה קצר. התגעגענו.

Sent from my GT-N7100 using Tapatalk