מורשתו של יוני(יונתן) שרעבי

[אייל ס]

ב35 שנים האחרונות יום הזכרון מהווה עבורי מעבר ליום המהותי והחשוב ביותר שלנו כאזרחי מדינת ישראל,יום זכרון פרטי לחברי הרבים לנשק שלא איתנו היום ובכל יום זכרון אני מקפיד להתייחד עם זכרם בקרבת בני משפחתם.
השנה בחרתי לעמוד לצד משפחת שרעבי הוריו אחיו ואחיותיו של יוני(ירדנה מקפידה לקרוא לו יהונתן),אוהד אמתי ושרוף של מכבי נתניה,אוהד שהקפיד לצאת לחופשים מהצבא בהתאם למשחקי הקבוצה ושם היה חלק מרכזי בגוש.
משפחת שרעבי בחרה להנציח את זכרו של יוני בשני אופנים מרגשים,ירדנה מקפידה להגיע למשחקים בכל מזג אוויר תמיד בצהוב תמיד עם צעיף תמיד מחייכת,מאז נפילתו של יוני היא מקפידה למלא את מקומו במגרש גם בימי שבת(למרות שהמשפחה שומרת שבת)וקבוצת נערים א' של המועדון נושאת שמו. ירדנה ומשה עוטפים את הקבוצה בכל דרך אפשרית,בציוד ובכספים ופעם בשנה מתקיים משחק לזכרו.
הבוקר בחלקה הצבאית ניגש אלי משה וסיפר לי על רגעי האושר שמכבי נתניה גרמה להם העונה ועל השבת האחרונה שהיתה עבורם מאוד מיוחדת אחרי הבטחת העליה.
למשה היה חשוב לספר לי שמצד אחד יוני היה "אוהד משוגע",תמיד בלי חולצה,תמיד מדרבן את הרדומים לעודד,אבל הקפיד לשמור על לשון נקיה(במסגרת המגבלות של שירי אוהדים...)זוהי מורשתו של יוני,בשר מבשרנו שנפל בקרב במלחמת לבנון השניה,יהי זכרו ברוך.