תסמונת השחקן האתיופי - מה קורה ?

[זאב רווח]

ללכת לאחור בהיסטוריה הקצרה של שחקנים ממוצא אתיופי
המפורסם ואולי המצליח שבכולם היה ברוך דגו גדל באשדוד הגיע בעקבות הצלחתו למכבי תל אביב ולאחר מכן להפועל תל אביב , גם אצל ברוך דגו אפשר לומר שהוא היה פספוס כי לא שמר על רמה גבוהה לאורך הקריירה .
אחריו יש את אלי דסה שעושה רושם שהוא אכן ממשיך ביכולת הגבוה אם כי העונה יש ירידה ביכולתו לעומת שנים עברו .
אחריהם יש את צ'קול שחקן מצוין עם עתיד מזהיר שלא יכל להשתקם מהפציעה הקשה שעבר ונעלם ...שי בירוק היה אמור להיות היוסי בניון הבא אבל נעלם בטרם קרע זוג נעליים ....
אמיה טגה התחיל קשה קיבל אמון מעטר החזיר בגדול על המגרש וגם הוא נפצע ונעלם ...

הליגה שלנו משופעת בכשרונות צעירים אתיופים אבל יש להם בעיה מנטלית להישאר ברמה גבוהה ולהתקדם לאורך שנים . השאלה היא למה ??
אביב אברהם עונה שעברה ללא ספק אחד ממצטייני מכבי נתניה , העונה עדיין לא נתן אפילו משחק טוב שלם אחד !!! למה זה קורה ? מה מפריע לשחקן להתקדם ולהפוך ליותר טוב ? אתה אמור לחשוב שהכל שהוא יצבור ניסיון הוא יהיה טוב יותר אבל להפך קורה .

זה לא רק אביב אברהם , סולליך , ימפולסקי ( לא אתיופי אבל גם ) ואסיהון הבלחה לעונה ונעלם ,אינרום כשרון ענק כשל ביציאה לבלגיה , קינדה עושה רושם שגם נתקע בהתקדמות ....אשמח לשמוע תגובות והסברים , מישהו מקצועי בכדורגל הישראלי צריך לתת את הדעת על כך .