עתה לאחר שוך הסערה

[יגאל יהב]

שאלה בזואולוגיה לחברי משפחת מכבי נתניה: מה השיבו זואולוגים כאשר התבקשו לקבוע מיהו בעל החיים השולט בכדור הארץ לאחר האדם? להלן ארבע תשובות שרק אחת מהן נכונה: א. השימפנזה (בעל החיים האינטילגנטי ביותר לאחר האדם) ב. האריה (הטורף המרשים ביותר) ג. הפיל (בעל החיים היבשתי הגדול והעוצמתי מכולם) ד. הנמלה. התשובה ברורה לכל מי שקולט את העוקץ. אז מדוע, אם כן, נחשב האריה למלך החיות? כי האדם, בלא שנפרט, משליך ממושגיו לעולם החיות. את קרבות הליגה, בשעה טובה, סיימנו, ועל המונדיאל אנחנו יכולים להביט בשיוויון נפש נטול מעורבות רגשית. העת הזו – מנוחת הקיץ - מאפשרת לנו לשוב לפרשיות שונות שהתחוללו בעת סופת משחקי הליגה ולדון בהן, עתה, ביישוב הדעת. המקרה אותו אני מעלה, בהתאם לקונספט הזה, הוא ה"התכסחות" בין מאמן הפועל חיפה לבין ראש משפחתנו בעקבות אחד המשחקים בליגה נגד יריבה זו. ראש משפחתנו אמר מה שאמר, מאמן הפועל חיפה השיב מה שהשיב, והעניין נגמר כפי שנגמר. מכל המסכת הזו אני מבקש להתרכז אך ורק בדבריו של קלינגר שאמר “אין זה מדרכו של הנשר לרדת ללול של תרנגול בודד” (כל השאר כה טפל, עד לכדי כך שאינני טורח לברר את מספר המחזור ואת תאריכו ולהמציאם לרשותם של קוראי שורות אלו). בעוד האריה הוכתר ע"י האדם למלך החיות, הוכתר הנשר למלך העופות (ברור שלשני בעלי חיים אלו אין מושג לגבי מעמדם זה) וברור מדוע: הוא מרשים במעופו המלכותי, וזאת כשהוא מציג את מוטת הכנפיים הגדולה ביותר מבין כל המנוצים. האמת המרה (במושגי אנוש) לגבי בע"ח היא שהוא אוכל נבלות. הוא מרחף באויר (מדובר, למעשה, בעשרות פרטים העושים זאת יחדיו זה בסמוך לזה) כשהוא בולש את פני הארץ, ועם הבחינו במעשה קטל שביצע טורף קרקעי (כולל מקרה של מוות טבעי) הוא מיד נוחת במקום וממתין לעיתוי המתאים. לו עצמו אין יכולת לבצע קטילה (ולכן הוא לא ינחת בשום לול, בין אם יש בו תרנגול אחד או עשרה) כי מקורו וטפריו קהים מדי למשימה מסוג זה, אבל שום מעשה אלימות ע"פ הקרקע (וכמו כן, מוות טבעי) בשעות האור לא ייעלם מעיניו. אין לבוז לבע"ח זה על היותו כזה, כי בלעדיו העולם יובאש ויסריח ותופצנה מגיפות. הנשר הוא עובד ההיגיינה של הטבע. המשתמע מכך, במושגים אנושיים, הוא שאין להתלהב מבעל חיים זה יתר על המידה, אבל, כפי שצויין לעיל, הוא מתברך בחזות מרשימה וזה מה שהמריץ את קלינגר להשוות את עצמו אליו. קלינגר הפגין וירטואוזיות מילולית מרשימה אלא שזו, להוותו, חשפה בורות בענייני זואולוגיה, אולם, לאמיתו של דבר, הוא לא צריך להיות מובך יותר מדי מכך כי אלו עובדות הסמויות מעיני רבים. הוא ממש לא יחיד בעניין זה.

בראש השנה אנו מאחלים לעצמנו "שנהיה לראש ולא לזנב", ועתה, על רקע הרישא של דבריי, מה עלינו לאחל לקבוצתנו? שתהיה לנמלה ולא לאריה...

נ.ב: אני ממש לא יכול להתאפק שלא לספר זאת: היום אני נכנס למשרדי "קשרי תעופה", הסמוכים להיכל הכדורסל ביד אליהו, ומוציא משם צ'ק ל"ידיעות אחרונות". בקושי רב תפסתי את עצמי שלא לקרוע את הצ'ק הזה לגזרים ואף לגזרי גזרים...