Je suis Humeini

[יגאל יהב]

שורשי המקרה הנורא באיראן נעוצים, כמובן, בסיוע של מדינה זו לאסד. הבלגאן בסוריה התחיל בהתקוממות אזרחית לא אלימה בעיירה לא רחוקה מרמת הגולן, ואני, אז, צידדתי ביוזמי העניין הזה וקיויתי שיצליחו להפיל את השלטון בדמשק. בינתיים הצטרפו לקלחת כל מיני ג'בהות (ג'בהה = חזית) ודעאשי"ם (ואין לי ספק שבלעדיהם, ז"א רק באמצעים של התקוממות אזרחית לא אלימה, אסד כבר מזמן היה נופל) וזה הפך אצלי לגמרי את הסנטימנט: בהשוואה אליהם כבר עדיף אסד, כי עליו אפשר לסמוך שהוא, לפחות, לא יקטע ידיים לגנבים ולא יוציא להורג שותי אלכוהול ומפירי צום הרמדאן. הוא עתה התקווה היחידה של סוריה למשטר חילוני ושפוי.

אני זוכר את המהפכה השיעית של חומייני ועד כמה היא הייתה אלימה וברוטלית. לא האמנתי שאי פעם אני אהיה לטובת שיעים ונגד סונים, והנה אבו באכר אל בגדאדי הצליח לעשות לי את זה.