גם בהארץ כותבים על מכבי נתניה וראיון מעניין אם אייל

[amir]

   

החומרים שמהם עשוי סיפורה של מכבי נתניה בשנה האחרונה יכולים להוות בסיס ללא מעט סרטים דוקומנטריים. את עלילות הקבוצה, שכל קשר ביניהן לבין כדורגל הינו מקרי בהחלט, אפשר לספר מאינספור זוויות שונות ומשונות. שקיעה כלכלית לעבר חדלות פירעון, תחלופת מאמנים בלתי נגמרת, רצף בלתי נתפש של משחקים ללא ניצחון וכמות מזערית של שערי זכות - כל אלה הסתיימו בירידת ליגה מבישה אשתקד.

"כשראינו איך הקבוצה נבנתה בעונה שעברה, הן מבחינת ניהול והן מבחינת חומר השחקנים, ידענו שאנחנו הולכים לתהומות", מספר כפיר בנישטי, אוהד נתניה בשלושת העשורים האחרונים, על התחושה שרווחה אז בקרב יושבי היציע בנתניה. "זה גרם למפח נפש בקרב האוהדים ובקרב כל מי שהיה קרוב לקבוצה. כבר באמצע העונה כולם הבינו שאי אפשר לשקר יותר ושנגזר עלינו לרדת. הייתי בטוח שהקבוצה תרד לטמיון ונישאר בלאומית כמה שנים, או גרוע יותר - ננשור לליגה א'".

אלא שהאוהדים הצהובים לא ידעו באותו זמן שבקיץ עתיד לבוא שפל גדול עוד יותר עבור המועדון האהוב שלהם. אליהו ארז, או "אליהו אליהו" כפי שכונה אז, הציג עצמו כאיש עסקים עתיר ממון תוך שהוא מנסה לנצל את מצבה הכלכלי הקשה של הקבוצה כדי לרכוש אותה. ברגע האחרון התברר ארז כנוכל שהורשע בלא מעט מעשי מרמה, והקבוצה ניצלה. ארז הודה ששיקר ונשלח אל מאחורי סורג ובריח. מכאן, הבינו גם הפסימיסטים ביותר בין יושבי היציע, אפשר היה רק לעלות.

ואכן, נקודת המפנה הגיעה ב־28 ביוני 2016, עת רכש את הקבוצה אייל סגל, איש עסקים ואוהד שרוף שגדל מול איצטדיון "הקופסה" המיתולוגי. סגל, בן  56 המתגורר במושב גנות, נשוי, אב לבן ושלוש בנות וסב לשלוש נכדות, הוציא את נתניה מהליך הקפאת ההליכים והחל במסע שיעלה אותה שוב על דרך המלך. הנדוניה שקיבל סגל היתה הפחתת תשע נקודות בלאומית, בשל התנהלותה הכושלת של מכבי נתניה.

"שילמתי 1.5 מיליון שקל, לא כולל מע"מ", אומר סגל בחיוך, "עוד כשהיינו במינוס כבר הכתירו אותנו כעולה הבאה עם רעש וכותרות. אני קיוויתי בשלב הראשון להגיע לפלייאוף העליון, ובינואר לדעת איפה אני עומד". סגל השיב למועדון את סלובודן דראפיץ', המזוהה עם נתניה עוד מימיו כשחקן, שסיפק קבלות כמאמן בבית"ר ירושלים כאשר הוביל אותה לאירופה.

בעלי הקבוצה, אייל סגל. מגלה בכל מקום אוהדי מכבי נתניה "רדומים"







גם חזרתם מפציעה ממושכת, אם תרצו שנת שבתון, של דיא סבע וערן לוי, לא גרמה לראשי המערכת לצאת בהצהרות מיותרות. איש בנתניה לא העז לדבר על עליית ליגה עוד לפני השריקה הראשונה של העונה. כולם ללא יוצא מן הכלל ביקשו רק דבר אחד: לייצב את השורות ולשרוד בליגת המשנה.

אלא שכוונות לחוד ומציאות לחוד, ולעתים דווקא לחיוב. סבע (15 שערים) ולוי (11), מגובים בלא מעט צעירים מוכשרים מתוצרת בית, החלו לדרוס כל קבוצה שנקרתה בדרכם והשיבו אט אט את הזהות שהתאדתה כמעט לחלוטין עונה קודם לכן. האוהדים המאוכזבים, שבסך הכל שאפו לא להסתבך שוב במאבקי תחתית, שפשפו שבוע אחר שבוע את עיניהם למראה הטבלה. 17 מחזורים לתוך העונה כבשה נתניה את המקום הראשון עם ניצחון חוץ 0-2 על הפועל עכו.

בנישטי תולה את המפנה בהגעתו של סגל. "לא האמנו שהשינוי יגיע כל כך מהר. כמובן שאנחנו מודים מאוד לאייל. בנו כאן קבוצה נכונה עם דראפיץ', שבחר בפינצטה שחקנים בתקציב לא גדול במיוחד, ומחק במהירות שיא את המינוס. אתה מנצח, מנצח ומנצח. צברנו ביטחון והבנו מה אנחנו שווים. אי אפשר לעצור אותנו".

אל המציאות הזו, עם משחקים רבים שבה נתניה דורסת תוך הצגת כדורגל מלהיב ושערים וירטואוזיים, השתרבב בחודש האחרון רצף של ארבע תוצאות תיקו מרובות שערים, שהפרש השערים שלהן מזכיר יותר שובר שוויון בטניס - 11-11. התנופה הצהובה נעצרה ובמועדון השתרר חשש אולי כי חגיגות העלייה התקשורתיות היו מוקדמות.

"גם לנו היה ברור שארבע תוצאות התיקו הללו לא מבשרות אביב. הן גרמו לי לעצור גם ברמת המחשבות", מודה סגל, "היה בהן משהו שהטריד את מנוחתי, אבל לא משהו דרמטי. בחרתי שלא להיכנס לחדר ההלבשה - גם אחרי שהרצף נשבר לא עשיתי זאת - ולא קיימתי שיחת 'פנינו לאן?' עם הצוות המקצועי. כאוהד, התוצאות האלה שינו את הדינמיות שהיתה לפני כן, אבל לא גרמו לאיזשהו שבר".

"אני מנסה לא להכניס יותר מדי אמוציות כי אחרת אתה לא יכול לתפקד. אני חי ממשחק למשחק וממש לא מעבר לזה", מוסיף הבעלים. "יש כאן קונפליקט לא פשוט ולא תמיד אני יכול ליהנות מהחוויה. אני מקבל מחמאות, אבל מאוד מובך מהן, כמו גם מבקשות לסלפי. תמיד הייתי מתחת לרדאר בכל תחומי העיסוק שלי, ועכשיו כשאני מעליו - זה לא עושה לי את זה. מצד שני, הפרסום שמעניק הענף פשוט מדהים: אין פגישה עסקית שבה ב־80%-90% מהזמן לא מדברים איתי על כדורגל. זו גם הזדמנות לגלות 'אוהדים רדומים' של נתניה. הם בכל מקום".



ביום שישי שעבר אירחה נתניה את עירוני רמת השרון בתקווה לחזור סוף סוף למסלול הניצחונות. סגל, שגם תחת הטייטל החדש שלו כבעלים מזכיר יותר בהתנהלותו אוהד מן המניין - בפן החיובי כמובן - שלח מבעוד מועד הודעת וואטסאפ לבתו, הנמצאת בתקופת מבחנים, ובה כתב: "מכבי נתניה זקוקה לך". גם עוד 2,500 אוהדים מצוידים בתופים ודגלים התייצבו באיצטדיון החדש בעיר, אותו הם מכנים 'היהלום', מבינים היטב שהקבוצה זקוקה להם.

נתניה נקלעה לפיגור מוקדם מול קבוצת התחתית משכונת מורשה, דבר שגרם לאוהדים לאבד סבלנות, להפוך את עורם ולהתחיל לשרוק בוז. אבל דיא סבע, בסדרה של שלושה בישולים שמגנטו את הכדור פעם לרגלו של דידייה קוגבנייה ופעמיים לשמאלית האימתנית של ערן לוי, השיב את הסדר על כנו. במציאות הדינמית של אוהדי הכדורגל, יחד עם קריאות הכרוז בנוסח "זה הזמן להשתולל, כל חיי אני שואל" התחלפו עד מהרה שריקות הבוז בשירת היום יום הולדת לדראפיץ', שחגג 52 שלושה ימים קודם - טיימינג נהדר לשוב למסלול הניצחונות.

"עכשיו כבר אין חשש שנפספס את העלייה", חרץ בנישטי הרבה לפני שלוי סגר עניין בדקת הסיום של המשחק, "לכל קבוצה - גם לריאל מדריד וברצלונה - יש תקופות פחות טובות. החוכמה היא לעבור אותן ולהתקדם קדימה".

סגל, שהצהיר עוד לפני המשחק כי "נתנייתים מאמינים בנאחס", התייצב למשחק חמוש בחולצת המועדון מספר 44 הנושאת את שמו הפרטי. בסיום, עם שבירת "נאחס ארבעת האיקסים", הוא חייך חיוך רחב והביט קדימה. "אני תמיד מסתכל לטווחים ארוכים, אבל אם אזהה מישהו רציני שיהיה מסוגל להשקיע סכומים גדולים בהרבה ממני - אצרף אותו מיד למערכת", הוא מבהיר.

"אני פה לא כי זה היה חלום שלי, אלא כי מישהו אחר לא היה עושה את זה. קיבלתי סמל ושם. מי שיבוא היום יקבל מועדון פעיל ונקי מחובות, דבר שהופך אותו למאוד אטרקטיבי. כל עוד זה לא קורה - למכבי נתניה תהיה קבוצה שלא תדשדש בשום דרך ואם נעלה לליגת העל, אעמיד תקציב בסדר גודל של 20 מיליון שקל".

אתמול חזרה מכבי נתניה למסלול האיקסים עם תיקו מאופס מול הפועל עפולה של האקס ראובן עטר. למרות זאת, כשלזכותה יתרון של שבע נקודות מהשלישית הפועל רמת גן ורצף של 27 משחקים ללא הפסד - החבר'ה של דראפיץ' כבר רואים את ליגת העל מעבר לפינה.

הכתבות הנקרא



Sent from my LG-D855 using Tapatalk