ללמוד מהקשיים של בני יהודה אשקלון והפועל חיפה

[יגאל יהב]

(15-Jan-2017 15:05)זאב רווח כתב:  יגאל אני מאחד מאלו שרוצים שחקני בית בכל מחיר כן ויש לי סיבה טובה לכך , גם אם הם לא הכי טובים הם נותנים את הנשמה בכל משחק מה שאי אפשר לומר על שחקנים שכירי חרב .
יש יוצאי דופן ובשבילי ערן לוי , דיע סבע , עומר פרץ הם כאלו שנתנו והתחברו בזכות הלב שלהם גם כשהוצע להם כסף גדול יותר במקום אחר .

אני גם לא נגד להביא שחקנים כמו קובי מור ושינה הם בהחלט מספקים בנתיים את הסחורה
ובכלל אני אוהב מציאס כמו דנון , ואולסק , וויסמן

הלוואי ועונה הבאה יימשך הקו המוצלח הזה , ולדעתי כחלון וקובי מור יתאימו לליגת העל בסיום העונה קצת סבלנות איתם אם לא יתאימו אני הראשון שיודה בכך

זאב, אל תהיה תמים. לשחקן כדורגל יש שתי שאיפות בתחום המקצועי: א. להשתייך לרמות הגבוהות ביותר ההולמות את כשרונו ב. להיות שחקן הרכב ולא ספסל. השאיפה הראשונה, יצויין, מותנית בשנייה. כל שחקן של בית"ר תענכים או אליצור משמר העמק יכול להיות בסגל של הפועל ב"ש, אבל הוא יוכנס רק בדקה ה-70 במשחק גביע הטוטו כדי לאפשר לכוכבים לנוח, וזאת, כמובן, כשכבר מובילים 0:4. אחד כזה מהר מאוד יבין שזה לא שווה לו, ואז הוא יבקש העברה לקבוצה פחות איכותית וזאת כדי לזכות במקום בהרכב המשחק. קבוצתנו כבר ראתה מקרים רבים של תזוזות בשני הכיוונים: שחקנים שכשרונם איפשר להם לחתור למעלה (שי הולצמן, אבישי ז'אנו, אלן מסודי, חן עזרא ועוד ועוד) וזאת אכן מה שהם עשו, וגם שחקנים עם כשרון צנוע יותר שעברו למכבי השרון, הפועל כפר יונה וכו'. מלת המפתח, כיום, לגבי כל שחקן המשתייך לסגל של קבוצת כדורגל היא מחוייבות. ראינו בסגל קבוצתנו את, למשל, רוסלן לוברסקי ורן רול. הם לא היו שחקני בית אבל הם היו מחוייבים.