אלן מסודי

[לואיס ראזאק]

אני לא אומר חלילה שלא מדובר בסוג של הישג, ממש לא. אבל כאן בארץ בזמנו ניסו למכור שמדובר בזכייה בתואר כאשר בפועל לא כך היה הדבר.
המועדונים הישראלים היחידים שזכו בגביע במפעל בינלאומי הם מכבי ת"א והפועל ת"א - אליפות אסיה (כיום - ליגת האלופות האסייאתית).

ומה הטעם לציין שלא שיחקנו שם מול קבוצות עלובות? ציינתי את זה, אך הפעם שאכן שיחקנו מול קבוצות לא עלובות הביאו לאי הצלחה לסיים בראש בית.

היריבות של מכבי נתניה בפעמים שסיימנו בראשות בית:
78 - אלפסבורג, לילסטורם וסלובודה טוזלה
80 - קופנהאגן, רויאל אנטוורפן ומכבי ת"א
83 - לוצרן, אורהוס ושמשון ת"א
84 - אדמירה ואקר, ואטינגן ובית"ר י-ם

מה אני אגיד לך, לא בדיוק אריות אירופה...

לעומת זאת, בפעמים שלא הצלחנו לסיים בראשות הבית, אלה היו היריבות:
79 - ורדר ברמן, סטנדרד ליאז' ורפיד וינה (טוב, לקבוצה ישראלית לא באמת היה מה למכור בבית כזה אז, דוגרי? גם היום )
81 - RFC ליאז', וינר SC והפועל ת"א (איך נתניה של אז לא סיימה בראשות הבית הזה?!)
92 - לברקוזן, סלאביה פראג ומכבי פ"ת (הצלחנו להוציא נקודות רק מפ"ת)
94 - ספרטה פראג, לוקומטיב סופיה, האלמסטד, סילקבורג (הדבר המרשים היחיד שהיה כאן זה ניצחון נדיר על האימפריה הצ'כית)

אני מבין מכך דבר די פשוט, שהיו יריבות יחסית קלות מליגות בינוניות ומטה מאירופה? נתניה הצליחה לעשות קמפיין מרשים. כאשר הוגרלנו לבית עם יריבות יחסית על רמה? לא ממש היה מה למכור.

אגב, הייתה לנו גם את המבוכה ב-2003 (שהאינטרטוטו הפך לטורניר בלי בתים) מול פרטיזאני האלבנים האימתניים (שלא כמו הנבחרת האלבנית, הליגה שלהם תמיד הייתה מהחלשות באירופה) שהעיפו אותנו על שערי חוץ...