הסיפור הבא הוא סיפור אמיתיו שילמדו הצעירים

[amir]

בקיץ 2006 העלתה הפועל ת"א ארבעה שחקנים מקבוצת הנוער, שלושה שיועדו להשתלב בסגל הבוגרים ואחד, ערן זהבי, כשחקן אימונים.
זהבי לא התנהג כשחקן אימונים - ולכן מצא את עצמו מהר מאוד מחוץ לסגל. לא חריג בנוער, לא ממש בסגל הבוגרים. הוא הלך לרמת השרון. אחרי כמה אימונים הרמת השרונים רצו אותו, אבל זהבי התעקש לקבל את המלוא השכר שאפשר לו שירותו הצבאי - 4,200 שקל בחודש. ברמה"ש סירבו.
זהבי הלך הביתה, כלומר חזר להתאמן בהפועל ת"א, ואחרי כמה ימים התייצב מול מאמנו ברמה"ש, צביקה צמח, ואמר לו: "אני מוכן לשחק אפילו בחינם".
והוא שיחק בחינם, עד שברמה"ש החליטו על דעת עצמם לתת לו שכר חודשי של 2,200 שקל, הוצאות נסיעה מראשון לציון לרמת השרון. אל תשאלו אותי איך זהבי הגיע לרמת השרון כמעט כל יום, אבל מה שבטוח, הפועל ת"א מיהרה להשאיל אותו. לשנתיים. לא לשנה, לשנתיים.
ואז הגיע גיא לוזון להפועל ת"א, אחרי שראה כמה פעמים את זהבי בליגה הלאומית, פעם אחת אפילו כובש את השער הקבוע שלו, כמו נגד מכבי פ"ת במדי הפועל ת"א אצל גוטמן, כמו מול פלזן בקיץ האחרון. כזה גול היה לו גם ברמת השרון. לוזון רצה אותו חזרה.
אבל רמת השרון סירבה.
"יש לנו הסכם השאלה לשנתיים", אמרו שם.
הפועל הלכה לבוררות נגד רמת השרון. והפסידה.
לזהבי שדרגו את השכר, כמעט עד למכסימום משכורת החייל. 3,600 בחודש.
עברו 9 שנים.
24 מיליון שקל מענק חתימה, 5 מיליון דולר שכר שנתי. עסקה ששווה 115 מיליון שקל.
נדמה לי שג'יימי וארדי שיש לו חתיכת סיפור סינדרלה בפני עצמו לא היה מתבייש בסיפור כזה. סיפור הסינדרלה הכי מדהים שהיה פה בספורט אי פעם.