לקראת הדיון היום בביהמ"ש

[אסףג]

הליכה בדרך של חדלות פירעון לחברה בין אם מינוי נאמן, כונס נכסים או פירוק היא היינו אך מבחינת תקנון ההתאחדות, אך לא מבחינת דיני החברות.
בעוד שמפרק מקבל לידיו את החברה (שמנהלת את הקבוצה) מתוך כוונה לפרק אותה, למכור את נכסיה ולשלם את חובותיה, הרי שנאמן מקבל את החברה על מנת להבריא אותה בדרך של הסדר עם הנושים שלה( בעלי החוב).
באפשרות הראשונה, ייתכן מצב בו אנשי עסקים יקנו את הקבוצה (זכויות למתחם אימונים, זכות להופיע בליגה השניה, מוניטין, זכות להקצבות) מאת המפרק. בתמורה לכך המפרק יקבל תמורה שתיועד לתשלום החובות (או חלקם) לנושים, לפי סדר הנשיה.
באפשרות השניה, הנאמן ינהל את הקבוצה או ימנה מישהו שינהל והכל מתוך מטרה להחזיר את החובות. באפשרות השניה חלק נכבד מאוד מהכנסות החברה ילכו להחזר חובות. למעשה אם הקבוצה מייצרת 8-9 מיליון שח בליגה השניה, הרוב ילכו להחזר חובות ורק תקציב מינימום 4 מיליון בערך יהיה לצורך תקציב שוטף (כולל תקציב שחקנים). המשמעות היא קבוצה במינוס 9 עם שחקני נוער. מכבי יבנה מעולם לא נראתה יותר קרוב...
יש עניין נוסף, מפרק, נאמן, כונס נכסים זה אופי, זה אוכלי נבלות שמתאהבים בכיסא. מה רע? הכנסה שוטפת (הרי הקבוצה מייצרת הכנסות בה"כ), פרסום, כותרות...למה לוותר על כל הכיף הזה? אני רומז לכך שזה מסמר בלי ראש לא מעט פעמים. תראו איך איתן ארז נהנה מאור הזרקורים בנוגע לענבל אור ועכשיו תשליכו על קבוצת כדורגל. לנאמן/למפרק/לכונס לא איכפת ממצב הקובצה, איכפת לו מעצמו, איכפת לו משכר טרחתו.
בשורה התחתונה, עדיף פירוק, ככה לפחות נוכל אחכ להשקיע בהתעצמות.
ולמי שלוקח את המצב ללב, כמוני, הפרחים למרים ולבן חמו. כזה ניהול משבר שערורייתי לא ראיתי בחיי.