הפרדוקס של הכדורגל הישראלי

[עידן444]

אתמול שמעתי ראיון עם אשר אלון- כפי שאמרתי בעבר- אשר אלון שונה ממה שהכרתי בנתניה. כנה. אמיתי. שם הכל על השולחן. איש שמאוד לא אהבתי מצליח מאוד להתחבב עלי בשנה האחרונה.
אשר נשאל על הפספוס בגביע וסיפר שזה לא כיף אבל כל הכבוד לבית״ר ת״א רמלה ששיחקה מצויין והגיע לה והוסיף שבמידה מסויימת ירדה לו אבן מהלב בגלל נושא הקהל שמאוד כואב לו והוא לא אמר את זה במילים האלה- אבל נשמע כאילו הוא טוען שבגביע זה המקום לקבוצות עם קהל והקבוצה שלו בגלל נושא הקהל פחות ראויה ורצויה במעמדים של חצי הגמר ומעלה. אמר שבאיזשהו מקום היה יושב באצטדיון במעמד כמו חצי גמר ומרגיש מבוייש שהצליח לגרד אולי 1,000 אוהדים... זהבי ופרימו אומרים לו- ״אשר, עניין הקהל ממש מציק לך. הרי שים את הקבוצה שלך היום במכבי נתניה כל משחק יש לך 10,000 צופים במגרש.״
אשר אלון משיב:״הייתי בנתניה. אני אומר לכם בכנות שאני לא יודע אם בנתניה הייתי מנהל כדורגל ברמה שאני יכול להיות ברעננה שאין עלי לחצים. בנתניה הלחץ הוא כזה שאתה פשוט לא מצליח לתפקד״. ואשר נשאל-״מה, באמת קללות כל כך משפיעות?״. ״קללות לא משפיעות עלי״ הוא אומר. ״אבל ברגע שמקללים אותי וגם את הילדים שלי, וזורקים עלינו דברים, וגם באו אלי הביתה וזרקו דברים- זה כבר אחרת. הרגשתי שבנתניה זה פשוט גדול עלי״. זהבי מבין את הפרדוקס ואומר לו: ״אשר, מה שאתה בעצם אומר לנו כאן שמצד אחד קהל גדול כמו בנתניה שכל כך הפריע לך לנהל את המועדון ביד רמה ולעיתים עשה לך רע, זה בעצם הדבר שהכי חסר לך ברעננה היום״.

אשר אלון בעצם בלי לשים לב מסביר כאן למה אנחנו רואים קבוצות קטנות בלי קהל מצליחות בהרבה מקבוצות קטנות ובינוניות עם קהל. למעשה מדבריו אפשר להבין שבעל בית שבא מתוך אהבה למשחק ובלי שאיפות ויכולות להשקיע סכומי עתק כדי לכוון גבוה וללכת בגדול- היכולת שלו לעבוד נכון ומסודר במועדון סולידי גבוהה בהרבה מאשר במועדון עם לחצים של קהל. נדמה לי ששמעתי את אייל ברקוביץ׳ אומר שזו אחת הסיבות שהלך למועדון כמו ראשל״צ בזמן שנתניה, הפועל פ״ת ועוד מועדונים גדולים בהרבה מראשל״צ נמצאים ״על המדף״.
אמת עצובה מאוד בעיני לגבי הכדורגל שלנו.