למי שהיה בסמי עופר

[Nissim Yamin]

בנבנישתי פעלתן מאוד, טכני ומהיר, אבל לא מדויק. הוא שיחק על צד שמאל יחד עם מרגוליס (איום ונורא).
חסר לו תכל'ס, אבל הוא כן משחק יותר מהר ממה שראינו עד עכשיו.

טיאגו שיחק בימין ולא היה טוב. כמובן שעומדת לזכותו העובדה שזה משחק ראשון והוא עלה בלי שיש לו מאמן שיגיד לו מה הוא צריך לעשות.
עקרונית תופקד בצד ימין. לא הראה משהו יוצא דופן.

איציק כהן הוא משהו שאין לנו - חלוץ. במקרה של אתמול זה אומר בעיקר נוכחות שלו ברחבה (בפעמים הספורות שהגענו אליה). חלוץ אמיתי והוא היחיד מבין השלושה שאתה מרגיש שמשהו השתנה בעקבות בואו. האם הוא חלוץ מספיק טוב? אני לא בטוח. אבל זה נראה אחרת כשהוא בעמדה הזאת לעומת אבידור או סיסאיי.

פירס וברי - חושך. פשוט חרפה.
מישצ'נקו היה השחקן הכי טוב שלנו עד לפני שבועיים, אבל גם הוא איבד את זה לגמרי. אולי זה אובדן בטחון, אולי ההצעה מרוסיה, אולי משהו אחר. אני לא יודע. אבל משהו עובר עליו.

לא שלטנו במשחק, זה פשוט שהפועל חיפה עשתה מה שכל קבוצה צריכה לעשות במצבה, כשהיא מובילה 2-0 - היא חיכתה מאחורה ויצאה למתפרצות שאם השחקנים שלה לא אגואיסטים וכל אחד מנסה לכבוש לבד, זה נגמר בתוצאה בלתי נשכחת. הם הגיעו לתוך הרחבה בהתקפות מתפרצות לפחות 5-6 פעמים רק במחצית השנייה, ובמחצית הראשונה הם החטיאו עוד שני מצבים של 100%.
"שליטה" היא מושג חמקמק, כי זה שהעברנו את הכדור מפירס למישצ'נקו לירין לפירס לחמזה וחוזר חלילה, זה טוב לאחוזים, אבל לא פרקטי בעליל.
כל שבוע אני מוצא את עצמי אומר "הרבה זמן זה לא נראה כל כך גרוע". אתמול אמרתי את זה שוב.
לא רק שאין שיפור, יש הידרדרות.