קצת שמחה לאיד.

[זיו פלם]

(12-Dec-2013 13:33)אריאל כתב:  

(12-Dec-2013 0:12)אייל ס כתב:  

(11-Dec-2013 23:39)לואיס מרין כתב:  אני מודה שאני שונא ערבים ולא הייתי רוצה שאף שחקן ערבי יהיה בנתניה כי בתוך תוכם הם שונאים אותנו או כמו שאומרים אין אמונה בערבים

אני לא שונא אותך ובעצם לא שונא איש
אך מתעב את הדעות שלך ושל אלו שחושבים כמוך
לצערי דעות שכאלו הם האויב הגדול של החלום שלי,החלום שגורם לי לוותר על מרבית עיסוקי ולהשקיע במקומות שדורשים השקעה.
ולעצם העיניין,מחלקת הנוער מקבוצות הילדים ועד קבוצת הנוער משופעות בשחקנים לא יהודים,הם כמו חבריהם היהודים העתיד של כולנו ולא רק בתחום הכדורגל.

שנאה היא רגש חשוב.

שחקן צריך לשנוא להפסיד.
חייל צריך לשנוא את האויב שלו (אחרת איך תירה בו?)
ילד צריך לשנוא תרד (אחרת על מה יריב עם אמא ואיך יאהב פיתה עם נוטלה...)
ואני שונא שלא חושבים כמוני...

רק צריך לדעת לשלוט בשנאה ולהפנות אותה נכון.

אני בטוח שהכושים בדרום אפריקה שנאו את הלבנים (ומעצבן אותי שכושי נהפך למילת גנאי, היא לא). וכילד אני זוכר שכולם היו בטוחים שכשהם יגיעו לשלטון הם יתנקמו בלבנים ויהיה מרחץ דמים. אני גם זוכר שאחרי שהם עלו לשלטון, חבר שלי שאחותו גרה בדרא"פ פחד מה יקרה לה.
והנה, הם תיעלו את השנאה שלהם לפיתוח דרא"פ שיוויונית.

אז נכון, מנדלה טעה ויאסר וחבורתו הם הרעים בסיפור ואנחנו הטובים, אבל ברוב הדברים ובמיוחד במה שהיה קרוב אליו הוא צדק.

לא צריך לשנוא ערבים, אפשר לשנוא את המנהיגים שלהם, אפשר לשנוא את הקנאים שבהם, אבל מה בין זה לבין לשנוא את אחמד סבע, סלים טועמה (מחבל) או פיני בלילי?

את בלילי כולם שונאים בלי קשר למוצאו


Sent from my iPhone using Tapatalk