ואז הובלנו 2:0

[טל.מ]

החלטתי לכתוב את הפוסט הזה דווקא אחרי ניצחון דווקא אחרי שאנחנו מוליכים את הליגה לכאורה בבטחה (לכאורה כי אפשר בקלות להסתבך ואסור להוריד רגל מהגז), דווקא אחרי משחק שהיינו יותר טובים דווקא אחרי משחק שהיה ברור לפחות עד הדקה ה75 שזו רק שאלה של כמה ננצח.

לא מצליח להבין את השחקנים האלה. מי חינך אותם מי לימד אותם לשחק ? מי אימן אותם כשהיו ילדים ?
מי הסביר להם שאחרי 2:0 ואפילו אחרי 1:0 (במידה מועטה יותר אומנם ) , מה שנכון לעשות הוא לסגת לאחור ולשמור על הבית שלא יפרץ ?
מכבי נתניה נגררת למשחק הזוי שבו היא נאלצת למשוך זמן מול האימפריה של עפולה, קבוצה שלמיטב זכרוני רק עלתה מליגה א ? במקום לדרוס להכניס את השלישי , יורדים לאחור, עושים שטויות מאבדים כדור אחר כדור, עושים עברות מטופשות באזורים מסוכנים וככה חוטפים את הראשון , ומכלום פתאום נהיה 2:1 ורבע שעה של התקף לב. תגידו לי זה הכדורגל ? לא חושב .
אחכ אני שומע את מזרחי אומר שחטפנו גול מהבעיטה היחידה למסגרת (מה שנכון ) אחרי שבאופן טבעי ירדנו לאחור ..
והנה בשתי מילים כל החולי של הכדורגל הישראלי. יוסי מזרחי שחקן עבר מאמן מנוסה מבין שירדנו לאחור באופן טבעי .. ככה יוסי כנראה חונך אולי זה מה שהוא מעביר לשחקנים שלו ואולי ככה כל הדור של מזרחי שפנה לאימון מחנך את הדור הבא של השחקנים. וככה אנחנו נראים. חוטפים תמיד בדק׳ הסיום. בקבוצה, בנבחרת ואחכ אומרים שזה באופן טבעי ..