איזה יום היום?

[טל.מ]

סבבה לכם.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[אריאל]

(02-May-2016 18:19)טל.מ כתב:  סבבה לכם.


Sent from my iPhone using Tapatalk

אז בוא אני אסביר לך...

אני לא קובע מה יהיה במועדון ומה לא יהיה. לכן אופטימיות שלי או פסימיות או אדישות לא ישנו את המציאות...

אני לרגע אחד לא מתעלם מהמציאות ויודע בדיוק מה המצב.

עכשיו יש 2 אפשרויות להמשיך מכאן:

למשל, אחרי הפסד: ללכת שבוע ממורמר, לבכות על מר גורלי, להתבאס שלא יהיה שינוי, לחכות כל שניה איפה תיפול המכה הבאה ולחשוב איזה אסון עוד יכול להתרחש שלא קרה עדיין.

או

להמתין לשבוע הבא ולקוות שאלילת המזל תנטה לצידנו, לחפש מה היה בסדר ויכול להשתפר, לקוות להחתמות טובות ולבשורות טובות במשך השבוע.


למשל, כשערן לוי קרע את הרצועה, אפשר להגיד:
"נפלה עטרת ראשנו, אבוד לנו, יורדים ליגה."

או

"טוב, אז דיע סבע יצטרך לקחת מוקדם יותר את המושכות ולהוכיח את עצמו".

ואז, כשדיע סבע קרע את הרצועה, אפשר להגיד
"בבקשה, אמרנו לכם... חרא מועדון, זבל מנהלים, יורדים ליגה ומתפרקים"

או

"טוב, מזל נאחס, אבל בטח יביאו מישהו אחר ובליגה הגרועה שלנו, נצליח לשרוד"


וכן הלאה וכן הלאה. נכון... העונה היה מאד מאד (מאד!) קשה להישאר אופטימיים, אבל זה עניין של גישה (שוב, כל זה נכון כשאני לא אחראי על הניהול, המימון, הרכש או האימון).

או איך אמרו הוריו של ברוך לברוך... "תתעודד בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע. אז הוא התעודד, והמצב באמת נהיה יותר גרוע"

ואם אתה הולך אחורה בזמן, אז אחרי ארועי "הביובית" הידועים, באה תקופה חדשה, סיימנו פעמיים במקום השני, הגענו פעמיים לחצי גמר, אחרי שירדנו עלינו ליגה בסטייל (על הנייר) הגענו לגמר גביע המדינה, עם מעל ל-22 אלף צופים! עזבנו את הסלמס ברחוב החשמונאים ועברנו לוילה סוף הדרך. בכל זאת היו רגעים יפים...

אז אשאל אותך, העובדה שהיית מאלו ש"התריעו וצעקו מתחת לכל עץ רענן או יבש" זה הזיז משהו במציאות? זה נתן לך ליהנות מהרגעים היפים? האם לא היית עסוק מידי בלראות את הרע ולצפות לעוד מכה במקום ליהנות ולקוות לטוב?

יש סרטון שרץ בוואטסאפ על הודי שנותן "המלצה לחיים"... הוא מציג "תרשים זרימה"

יש לך בעיות בחיים?
לא- אז למה להיות מודאג.
כן-
יש לך מה לעשות עם זה?
כן- אז למה להיות מודאג.
לא- אז למה להיות מודאג...

[טל.מ]

כמו שאמרת - עניין של אופי אבל החיים הם לא שחור לבן. אז כן בטח שנהניתי במעמדי הגביע ובטח כשדפקנו פה ושם תצוגות כדורגל והכניסה בפעם הראשונה ליהלום נגד הפועל היתה מחשמלת. אבל כשאתה מוציא את הדיון מהדשא הירוק לעתיד המועדון לאן הולכים מכאן וכו, אי אפשר להיות אופטימיים (ואני שם את נושא הרוכש החדש כרגע בצד, אין לי שמץ של מושג כמו לרובנו לאן זה הולך ובעיקר מי זה שבא).
לגבי שאלתך - אם היו מתייחסים ברצינות ולא בגישת אני ואפסי עוד לאלה שצעקו, אולי רק אולי בקמצוץ בזעיר אנפין כל מה שאנחנו חווים היום היה נמנע.

נ.ב - למה אתה מקפח את זגורי ועומר פרץ ...

[אריאל]

זאת בדיוק הטעות שלך!
כתבת: "אבל כשאתה מוציא את הדיון מהדשא הירוק לעתיד המועדון לאן הולכים מכאן וכו, אי אפשר להיות אופטימיים (ואני שם את נושא הרוכש החדש כרגע בצד, אין לי שמץ של מושג כמו לרובנו לאן זה הולך ובעיקר מי זה שבא). "

למה לשים את נושא הרוכש בצד למה??? זה יכול לתת לך אופטימיות, תקוה, סיבה לחייך. גם אם יתברר לך שזאת פארסה ולא יצא מזה כלום, חזרת לנקודת המוצא, אבל בדרך היתה לך תקווה והיו לך ציפיות. זה רע?

[טל.מ]

זה בדיוק הריאליזם. למה לי לטפח ציפיות על סמך משהו שחוץ מהכתבות של פשחצקי ושלילה כוללת של חברי 103fm אין לי שמץ של מושג מי זה מה זה וכו . לטפח ציפיות לשמיים ??


Sent from my iPhone using Tapatalk

[אריאל]

לא! עדיף לראות שחור, לבכות ולצפות לנורא מכל

[טל.מ]

לא רואה שחור לא בוכה ולא מצפה לרע מכל. מצפה בדריכות בדיוק כמו כולם ולא יוצא מגידרי.


Sent from my iPhone using Tapatalk