מורשתו של יוני(יונתן) שרעבי

[אייל ס]

ב35 שנים האחרונות יום הזכרון מהווה עבורי מעבר ליום המהותי והחשוב ביותר שלנו כאזרחי מדינת ישראל,יום זכרון פרטי לחברי הרבים לנשק שלא איתנו היום ובכל יום זכרון אני מקפיד להתייחד עם זכרם בקרבת בני משפחתם.
השנה בחרתי לעמוד לצד משפחת שרעבי הוריו אחיו ואחיותיו של יוני(ירדנה מקפידה לקרוא לו יהונתן),אוהד אמתי ושרוף של מכבי נתניה,אוהד שהקפיד לצאת לחופשים מהצבא בהתאם למשחקי הקבוצה ושם היה חלק מרכזי בגוש.
משפחת שרעבי בחרה להנציח את זכרו של יוני בשני אופנים מרגשים,ירדנה מקפידה להגיע למשחקים בכל מזג אוויר תמיד בצהוב תמיד עם צעיף תמיד מחייכת,מאז נפילתו של יוני היא מקפידה למלא את מקומו במגרש גם בימי שבת(למרות שהמשפחה שומרת שבת)וקבוצת נערים א' של המועדון נושאת שמו. ירדנה ומשה עוטפים את הקבוצה בכל דרך אפשרית,בציוד ובכספים ופעם בשנה מתקיים משחק לזכרו.
הבוקר בחלקה הצבאית ניגש אלי משה וסיפר לי על רגעי האושר שמכבי נתניה גרמה להם העונה ועל השבת האחרונה שהיתה עבורם מאוד מיוחדת אחרי הבטחת העליה.
למשה היה חשוב לספר לי שמצד אחד יוני היה "אוהד משוגע",תמיד בלי חולצה,תמיד מדרבן את הרדומים לעודד,אבל הקפיד לשמור על לשון נקיה(במסגרת המגבלות של שירי אוהדים...)זוהי מורשתו של יוני,בשר מבשרנו שנפל בקרב במלחמת לבנון השניה,יהי זכרו ברוך.

[אליהו]

אכן
יהיה זכרו ברוך

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

[amir]

יהי זכרו ברוך ראיתי בשישי את הכתבה עליהם עם מחט 401 היה מרגש מאוד.

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

[אליהו]

אני משתתף מידיי שנה ביום צה"ל בתיכון בן גוריון בו מנציחים אותו שם קרוב לימי השנה לנפילתו.

הוא למד בתיכון זה.

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

[חזום חזום]

יהי זכרו ברוך ולכל חללי צהל ופעולות הטרור.

Sent from my A0001 using Tapatalk

[אלון]

מרגש. יהי זכרו ברוך


Sent from my iPhone using Tapatalk

[זאב רווח]

יהי זכרו ברוך אמנם צעיר ממני בהרבה אבל זוכר אותו במיוחד אחרי נפילתו

[דוד חטב]

אגב משה זה האבא...
אני מעריך שזה סיפור של 10 שנים שהמשפחה היקרה הזו מלווה את מכי נתניה...
זה החל בפנייה שלהם למועדון נסעתי בערב הראשון להיפגש עם המשפחה חשבתי שתהיה פגישה של בערך חצי שעה ...ונשארתי אצלם 3 שעות לחלוטין אין הרבה אנשים שאני מכיר שהצליחו להיכנס לי ללב כמו המשפחה האהובה הזו , אגב עד היום ירדנה מארחת את חבריו של יוני לג'חנון...יש המון סיפורים על יוני שלא אשכח לעולם אבל הכי אהבתי את הסיפור שביום שהוא קיבל רשיון נהיגה הנסיעה הראשונה היתה לקופסא בלילה איך הוא אמר לירדנה זה הכי חשוב גם אם אין כלום עכשיו זו צריכה להיות הנסיעה הראשונה...
מהסיפורים עליו ומההיכרות עם ירדנה משה והאחים נורא מבאס אותי שלא הכרתי אותו ...
נורא חשוב בימים המאושרים ספורטיבית ועצובים בגלל יום הזכרון לזכור אוהד נוסף האח הבכור למשפחת עמר (רונן וקובי) שבזכותו ובזכות אהבתו הגדולה למכבי נתניה זכינו באוהדים נפלאים...
גם אותו לא הכרתי אישית אני רק זוכר שבשנת ן83 בימים שהיינו נוסעים במוניות שירות מצלי אש הוא עלה בריצה למונית שירות היה היחידי במונית שלא היה לו כרטיס (חייל קרבי בחיל הים) שלא הספיק לקנות מבוצ'ן מאז אותו ניצחון 2:0 בבלומפילד על מכבי ת"א לא ראיתי אותו....