13-Apr-2014, 20:14
Nadav Zenziper
קטעים מרגשים שכתבו חבריםשכדאי לכל אוהבי המשחק הזה לקרא.
טוטי ברומא, מאלדיני במילאן, בופון ביובה גם אחרי ירידת ליגה, אלו סמלי מסורת ולא כסף.. אליהם כמובן משתייך סטיבי ג׳י שלא עזב מעולם את אנפילד, גם כשליברפול טבעה.. היום אחרי נצחון ענק על הסיטי והשייחים, אסף את החברים לעיגול אמצע, כשהוא מזיל דמעות ואמר שאלו היו 90 הדקות הארוכות בחייו.. אין אחד שמגיעה לו אליפות יותר משמונה לב אדום, עוד 360 דקות.. הרכבת לאנפילד כבר כמעט מלאה..
אורי משיח
לא מצליח להירדם. רואה את התמונות שלפני הזוועה והטרגדיה כאילו לא חלפו 25 שנה. האסון ששינה את פני הכדורגל הבריטי. משחק חצי הגמר בין ליברפול לנוטינגהאם פורסט שנערך בעיר שפילד באצטדיון הילסבורו, הוליד טרגדיה אנושית מזעזעת כאשר השער שהכיל את אלפי אוהדי ליברפול התמלא ומהדוחק הרב והמחדל המשטרתי שקדם לו,נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול. האסון ששינה את פני העיר והספורט באנגליה. שנים של התמודדות מול משפחות שנהרסו ואיבדו את יקיריהן. שנים של מאבק לצדק מול התקשורת הלונדונית הספקנית ועיתון הסאן שהפך את אוהדי ליברפול לחיות אדם ולאשמים במחדל,על לא עוול בכפם. הייתי בשנת 2007 בליברפול, ביקרתי בחנות הזכרון להרוגי האסון,ראיתי את האנשים התשוקה, האחווה , שותפות הגורל של אנשים שהיו שם,שאיבדו קרובים, שהזילו דמעה,ושוחחתי עם אדם בן 75 בערך שמתנדב בחנות המזכרות ששני בניו נהרגו בשל האסון,הבן הראשון נהרג באסון עצמו והבן השני נהרג שנים אחר כך כאשר נפל מסולם גבוה מרוב מחשבות ועצבות על אחיו הקטן שנספה באסון. בכניסה לאצטדיון אנפילד בליברפול יש שער גדול ולידו גל עד וקיר זכרון עם שמות הנופלים. הם היו צעירים ברובם,בני עשרה ואפילו ילדים. קפטן הקבוצה והמאמן שלה קני דלגליש הסתובב במשך שנים ביקר אצל המשפחות ותרם כסף למשפחות ההרוגים. גם סטיבן ג'רארד הקפטן הנוכחי בן 34 איבד קרוב משפחה באסון. סטיבן ג'רארד הוא סקאוזר אמיתי,בן בית שחקן שגדל מאפס והיום 25 שנה לציון האסון , יוביל את ליברפול שלו ושלנו לדקת הדומיה המסורתית ואחריה למשחק שיכול להשפיע על העובדה שהעונה הזאת היא העונה שחיכו לה מעל 24 שנה בליברפול. לעולם לא תצעדי לבד ליברפול. אנחנו לא סתם מועדון אלא מועדון עם תשוקה וגם זכרון. המשחקים יחלו בשבע דקות איחור. המשחק בהילסבורו נמשך שש דקות בלבד באותו יום ארור. אתם יכולים לראות בקליפ את הדקות התמימות בהן שוחק המשחק בעוד אף אחד לא ידע שאוהדים נמחצים למותם ביציע. הלב בוכה ומלא תקווה ליום חדש של שמחה אחרי הזכרון
ביום הכל כך חשוב הזה שמציינים 25 שנה לאסון הילסבורו, רואים את הדמעות של הקפטן הכי מרגש בעולם. סטיבן ג'רארד היה בן 9 שבן דודו נהרג באסון. הדמעות של סטיבי ג'י היו הדמעות של העיר כולה. לעולם לא תצעדי לבד.
קטעים מרגשים שכתבו חבריםשכדאי לכל אוהבי המשחק הזה לקרא.
טוטי ברומא, מאלדיני במילאן, בופון ביובה גם אחרי ירידת ליגה, אלו סמלי מסורת ולא כסף.. אליהם כמובן משתייך סטיבי ג׳י שלא עזב מעולם את אנפילד, גם כשליברפול טבעה.. היום אחרי נצחון ענק על הסיטי והשייחים, אסף את החברים לעיגול אמצע, כשהוא מזיל דמעות ואמר שאלו היו 90 הדקות הארוכות בחייו.. אין אחד שמגיעה לו אליפות יותר משמונה לב אדום, עוד 360 דקות.. הרכבת לאנפילד כבר כמעט מלאה..
אורי משיח
לא מצליח להירדם. רואה את התמונות שלפני הזוועה והטרגדיה כאילו לא חלפו 25 שנה. האסון ששינה את פני הכדורגל הבריטי. משחק חצי הגמר בין ליברפול לנוטינגהאם פורסט שנערך בעיר שפילד באצטדיון הילסבורו, הוליד טרגדיה אנושית מזעזעת כאשר השער שהכיל את אלפי אוהדי ליברפול התמלא ומהדוחק הרב והמחדל המשטרתי שקדם לו,נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול. האסון ששינה את פני העיר והספורט באנגליה. שנים של התמודדות מול משפחות שנהרסו ואיבדו את יקיריהן. שנים של מאבק לצדק מול התקשורת הלונדונית הספקנית ועיתון הסאן שהפך את אוהדי ליברפול לחיות אדם ולאשמים במחדל,על לא עוול בכפם. הייתי בשנת 2007 בליברפול, ביקרתי בחנות הזכרון להרוגי האסון,ראיתי את האנשים התשוקה, האחווה , שותפות הגורל של אנשים שהיו שם,שאיבדו קרובים, שהזילו דמעה,ושוחחתי עם אדם בן 75 בערך שמתנדב בחנות המזכרות ששני בניו נהרגו בשל האסון,הבן הראשון נהרג באסון עצמו והבן השני נהרג שנים אחר כך כאשר נפל מסולם גבוה מרוב מחשבות ועצבות על אחיו הקטן שנספה באסון. בכניסה לאצטדיון אנפילד בליברפול יש שער גדול ולידו גל עד וקיר זכרון עם שמות הנופלים. הם היו צעירים ברובם,בני עשרה ואפילו ילדים. קפטן הקבוצה והמאמן שלה קני דלגליש הסתובב במשך שנים ביקר אצל המשפחות ותרם כסף למשפחות ההרוגים. גם סטיבן ג'רארד הקפטן הנוכחי בן 34 איבד קרוב משפחה באסון. סטיבן ג'רארד הוא סקאוזר אמיתי,בן בית שחקן שגדל מאפס והיום 25 שנה לציון האסון , יוביל את ליברפול שלו ושלנו לדקת הדומיה המסורתית ואחריה למשחק שיכול להשפיע על העובדה שהעונה הזאת היא העונה שחיכו לה מעל 24 שנה בליברפול. לעולם לא תצעדי לבד ליברפול. אנחנו לא סתם מועדון אלא מועדון עם תשוקה וגם זכרון. המשחקים יחלו בשבע דקות איחור. המשחק בהילסבורו נמשך שש דקות בלבד באותו יום ארור. אתם יכולים לראות בקליפ את הדקות התמימות בהן שוחק המשחק בעוד אף אחד לא ידע שאוהדים נמחצים למותם ביציע. הלב בוכה ומלא תקווה ליום חדש של שמחה אחרי הזכרון
ביום הכל כך חשוב הזה שמציינים 25 שנה לאסון הילסבורו, רואים את הדמעות של הקפטן הכי מרגש בעולם. סטיבן ג'רארד היה בן 9 שבן דודו נהרג באסון. הדמעות של סטיבי ג'י היו הדמעות של העיר כולה. לעולם לא תצעדי לבד.