27-Nov-2017, 9:26
הרבה ביטויים באנגלית, מכל ענפי הספורט, התקבעו גם בשפת הכדורגל הבינלאומית. ביטוי אחד, שהאמריקאים משתמשים בו תמיד, דווקא לא תפס. בכל שנה, בשלב מסוים של העונה, מדברים על מחזור משחקים שיפריד את ה-contenders מה-pretenders, מהטוענים לכתר האמיתיים אל מול המתחזים, אלה שבמקרה היו בצמרת. נדמה שמחזור המשחקים הנוכחי, בו 6 הראשונות פוגשות אחת את השנייה, הוא בדיוק כזה, ואתמול היה אפשר להרגיש זאת לגבי מכבי נתניה.
לא מדובר בהפרדה בין קבוצות ששיחקו אחת מול השנייה, גם ככה היה תיקו, אלא בדרך בה מסתכלים על נתניה עצמה. בצד של מכבי חיפה אף אחד לא באמת חשב שהיא מתמודדת על משהו, אבל נתניה נראתה שייכת לחבורת הצמרת הגבוהה ביותר. כך גם היה במחצית הראשונה, אבל אז היא ירתה לעצמה ברגל, הורידה מעצמה את תואר "הטוענת".
נתניה עשתה כל מה שרצתה ב-45 הדקות הראשונות, נראתה פייבוריטית ברורה, ואפילו שלא הצליחה להבקיע קיבלה פנדל גבולי ביותר. כמעט מושלם, אבל במחצית השנייה נתניה נראתה כמו מכבי חיפה, וזו לא מחמאה אדירה. משום מה, באשמתם הישירה, השחקנים בצהוב איבדו את הסדר. ארבעה שחקנים בקישור, אבל אין קישור, הכדור עף מצד לצד.
באותן דקות שחקני נתניה סידרו יותר מצבים טובים לשחקני חיפה מאשר לחברים שלהם. איבודי נוראיים בחלק האחורי, של אלחסן קייטה (שהוביל לשוויון) ושל טים הויבך וברנקו ורגוץ', נתנו תחושה של קבוצה שעכשיו עלתה ליגה (מה שנכון) ולא של אחת המאומנות ביותר העונה (גם מה שנכון). זה היה בלגאן, ובלגאן הוא בדרך כלל דרכו של המתחזה.
***
בתחילת המשחק החיפאים אפילו לא ניסו להיראות contenders אלא הגיעו כקבוצה קטנה, וכך זה גם היה נראה. גיא לוזון צוטט פעם כאומר שהוא לא מתכונן ספציפית ליריבה, לא עושה התאמות. אולי זה הוצא מהקשרו, כנראה שלא, ובכל מקרה היה קשה להאמין - איזה מאמן לא מתכונן? אתמול היה אפשר להאמין. לא לוחצים על ערן לוי שמוסר בחופשיות (כולל כמעט מבשל מבעיטת קו 5), שולחים כדורים ישר לכיוון עלי מוחמד שחוטף, לא רצים עם דיא סבע לשטח פתוח – כל מה שנתניה אוהבת נתנו לה לעשות (ולכן גם האכזבה ממנה).
לפחות היו שני דברים ראויים בהמשך. הראשון הוא המעבר של סנטיאהו סלליך למרכז, כיוון שאם גם ככה משחקים על מתפרצות אז הוא עדיף שם בהרבה מגילי ורמוט. השני הוא עבודת הקישור, לפחות בכל מה שקשור לעבודה המלוכלכת. רועי קהת נלחם, וחילץ, ויותר ממנו גאורגי קוסטדינוב, שעשה עבודה מעולה מול קישור נתניתי מעובה. מכבי חיפה החמיצה המון – מישהו יודע למה קלאוס לא מסר לרוקאביצה? – ועדיין תהיו בטוחים שמו אלאש, שצפה במשחק ראשון מאז המינוי הרשמי, לא היה מרוצה.
***
המשחק בנתניה היה הספתח, ואם רוצים לדבר באמת על הפרדה בין מתמודדים למתחזים צריך להסתכל על משחקי היום ומחר. מכבי ת"א והפועל באר-שבע סומנו בצדק (ואצל רבים עדיין מסומנות) כמתחרות על התואר גם העונה ושתיהן פוגשות את אלה שרוצות להפתיע. בית"ר ירושלים היא הקבוצה הכי איכותית בנוסף לשתיים האלה, הפועל חיפה עדיין במקום הראשון.
Sent from my SM-G935F using Tapatalk
אורי קופר הכל מקצועי
Sent from my SM-G935F using Tapatalk
לא מדובר בהפרדה בין קבוצות ששיחקו אחת מול השנייה, גם ככה היה תיקו, אלא בדרך בה מסתכלים על נתניה עצמה. בצד של מכבי חיפה אף אחד לא באמת חשב שהיא מתמודדת על משהו, אבל נתניה נראתה שייכת לחבורת הצמרת הגבוהה ביותר. כך גם היה במחצית הראשונה, אבל אז היא ירתה לעצמה ברגל, הורידה מעצמה את תואר "הטוענת".
נתניה עשתה כל מה שרצתה ב-45 הדקות הראשונות, נראתה פייבוריטית ברורה, ואפילו שלא הצליחה להבקיע קיבלה פנדל גבולי ביותר. כמעט מושלם, אבל במחצית השנייה נתניה נראתה כמו מכבי חיפה, וזו לא מחמאה אדירה. משום מה, באשמתם הישירה, השחקנים בצהוב איבדו את הסדר. ארבעה שחקנים בקישור, אבל אין קישור, הכדור עף מצד לצד.
באותן דקות שחקני נתניה סידרו יותר מצבים טובים לשחקני חיפה מאשר לחברים שלהם. איבודי נוראיים בחלק האחורי, של אלחסן קייטה (שהוביל לשוויון) ושל טים הויבך וברנקו ורגוץ', נתנו תחושה של קבוצה שעכשיו עלתה ליגה (מה שנכון) ולא של אחת המאומנות ביותר העונה (גם מה שנכון). זה היה בלגאן, ובלגאן הוא בדרך כלל דרכו של המתחזה.
***
בתחילת המשחק החיפאים אפילו לא ניסו להיראות contenders אלא הגיעו כקבוצה קטנה, וכך זה גם היה נראה. גיא לוזון צוטט פעם כאומר שהוא לא מתכונן ספציפית ליריבה, לא עושה התאמות. אולי זה הוצא מהקשרו, כנראה שלא, ובכל מקרה היה קשה להאמין - איזה מאמן לא מתכונן? אתמול היה אפשר להאמין. לא לוחצים על ערן לוי שמוסר בחופשיות (כולל כמעט מבשל מבעיטת קו 5), שולחים כדורים ישר לכיוון עלי מוחמד שחוטף, לא רצים עם דיא סבע לשטח פתוח – כל מה שנתניה אוהבת נתנו לה לעשות (ולכן גם האכזבה ממנה).
לפחות היו שני דברים ראויים בהמשך. הראשון הוא המעבר של סנטיאהו סלליך למרכז, כיוון שאם גם ככה משחקים על מתפרצות אז הוא עדיף שם בהרבה מגילי ורמוט. השני הוא עבודת הקישור, לפחות בכל מה שקשור לעבודה המלוכלכת. רועי קהת נלחם, וחילץ, ויותר ממנו גאורגי קוסטדינוב, שעשה עבודה מעולה מול קישור נתניתי מעובה. מכבי חיפה החמיצה המון – מישהו יודע למה קלאוס לא מסר לרוקאביצה? – ועדיין תהיו בטוחים שמו אלאש, שצפה במשחק ראשון מאז המינוי הרשמי, לא היה מרוצה.
***
המשחק בנתניה היה הספתח, ואם רוצים לדבר באמת על הפרדה בין מתמודדים למתחזים צריך להסתכל על משחקי היום ומחר. מכבי ת"א והפועל באר-שבע סומנו בצדק (ואצל רבים עדיין מסומנות) כמתחרות על התואר גם העונה ושתיהן פוגשות את אלה שרוצות להפתיע. בית"ר ירושלים היא הקבוצה הכי איכותית בנוסף לשתיים האלה, הפועל חיפה עדיין במקום הראשון.
Sent from my SM-G935F using Tapatalk
אורי קופר הכל מקצועי
Sent from my SM-G935F using Tapatalk