11-Oct-2015, 13:59
האיש עשה לעצמו בשנים האחרונות נזק עצום בהתנהלותו. לא זכיתי לראות אותו משחק(מעבר למשחק ותיקים בתחילת שנות ה-90). גם משום מה בנתניה נהנים יותר להתרפק על הקבוצה שהוא אימן ולא זו שהוא שיחק בה. למרות הכל יש משהו באיש הזה שקשה לי לכעוס עליו. אני תמיד אכבד אותו. תמיד יעניין אותי וירתק אותי מה שיש לו להגיד.
רון עמיקם עשה דירוג של הגדולים מכולם בנבחרת ישראל והגיע למסקנה חד משמעית לגבי המקום הראשון.
הינה להזכיר לכולם מי הוא הגדול מכולם, מי הפך את המועדון הזה מסתם עוד מועדון למועדון גדול-
1. מוטל'ה שפיגלר
(1963-1977). 83 הופעות, 33 שערים.
מה שמפריד בינינו לבין ההכרה עד כמה היה מוטל'ה שפיגלר שחקן עצום זה התיעוד. מוטל'ה שיחק 8 שנים בכדורגל הישראלי בלי טלוויזיה, ואחר כך כברת דרך דומה כששידורי הספורט היו בידיים של ערוץ 1. אתה לא יכול להכיר את מי שלא ראית. דורות של אוהדים מכתירים את ברקוביץ', בניון, אוחנה, זהבי ואחרים כגדולי השחקנים בכל הזמנים, אבל באמת – גם ממי שראה אותו ממש בשלהי הקריירה שלו – אני יכול להתחייב שלא היה כמוהו.
הוא כבש בזכיה בגביע אסיה, בעליה של הנבחרת לאולימפיאדה, בגביעי אסיה, בשלושה מארבעת משחקי העליה למונדיאל, בקדם אולימפי, בעוד קדם עולמי, כבש עוד 18 שערים במשחקי ידידות, כולל רביעייה לרשת ארצות הברית. הוא פשוט כבש, גם את שערי היריב, וגם את כולנו. שפיגלר צמח בנבחרת שסטלמך היה בה כוכב ראשי ופינה את הזירה כשהוחלף בסיאול על ידי אורי מלמיליאן. בתווך הצליחה נבחרת ישראל להגיע לשלושה מפעלים גדולים ולזכות באליפות אסיה. כמו שההולנדים לא מתווכחים על קרויף, והגרמנים על בקנבאואר והברזילאים על פלה – כולם בני דורו – אי אפשר להתווכח עם נוכחותו המרשימה של מוטל'ה שפיגלר במדי נבחרת ישראל.
הוא היה מר נבחרת. יש לו 33 שערי נבחרת רשומים, אבל עוד לא מעט שערים בנבחרת שהוגדרו כמשחקים בין כוכבי הליגות, או משחקים מול קבוצות. הוא פשוט כבש בצרורות, אבל לא רק שהוא כבש, הוא תמיד ידע מתי לכבוש. השער שלו בסידני, "פצצה" (כפי שהדגיש נחמיה בן אברהם), או השער המופלא שלו במונדיאל מול שבדיה, הם לא רק היסטוריים, הם שפיגלרים כאלה. "בעיטה...ושער...שפיגלר עשה את זה".
רון עמיקם עשה דירוג של הגדולים מכולם בנבחרת ישראל והגיע למסקנה חד משמעית לגבי המקום הראשון.
הינה להזכיר לכולם מי הוא הגדול מכולם, מי הפך את המועדון הזה מסתם עוד מועדון למועדון גדול-
1. מוטל'ה שפיגלר
(1963-1977). 83 הופעות, 33 שערים.
מה שמפריד בינינו לבין ההכרה עד כמה היה מוטל'ה שפיגלר שחקן עצום זה התיעוד. מוטל'ה שיחק 8 שנים בכדורגל הישראלי בלי טלוויזיה, ואחר כך כברת דרך דומה כששידורי הספורט היו בידיים של ערוץ 1. אתה לא יכול להכיר את מי שלא ראית. דורות של אוהדים מכתירים את ברקוביץ', בניון, אוחנה, זהבי ואחרים כגדולי השחקנים בכל הזמנים, אבל באמת – גם ממי שראה אותו ממש בשלהי הקריירה שלו – אני יכול להתחייב שלא היה כמוהו.
הוא כבש בזכיה בגביע אסיה, בעליה של הנבחרת לאולימפיאדה, בגביעי אסיה, בשלושה מארבעת משחקי העליה למונדיאל, בקדם אולימפי, בעוד קדם עולמי, כבש עוד 18 שערים במשחקי ידידות, כולל רביעייה לרשת ארצות הברית. הוא פשוט כבש, גם את שערי היריב, וגם את כולנו. שפיגלר צמח בנבחרת שסטלמך היה בה כוכב ראשי ופינה את הזירה כשהוחלף בסיאול על ידי אורי מלמיליאן. בתווך הצליחה נבחרת ישראל להגיע לשלושה מפעלים גדולים ולזכות באליפות אסיה. כמו שההולנדים לא מתווכחים על קרויף, והגרמנים על בקנבאואר והברזילאים על פלה – כולם בני דורו – אי אפשר להתווכח עם נוכחותו המרשימה של מוטל'ה שפיגלר במדי נבחרת ישראל.
הוא היה מר נבחרת. יש לו 33 שערי נבחרת רשומים, אבל עוד לא מעט שערים בנבחרת שהוגדרו כמשחקים בין כוכבי הליגות, או משחקים מול קבוצות. הוא פשוט כבש בצרורות, אבל לא רק שהוא כבש, הוא תמיד ידע מתי לכבוש. השער שלו בסידני, "פצצה" (כפי שהדגיש נחמיה בן אברהם), או השער המופלא שלו במונדיאל מול שבדיה, הם לא רק היסטוריים, הם שפיגלרים כאלה. "בעיטה...ושער...שפיגלר עשה את זה".