28-May-2015, 19:01
עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ
כעקרון, חוק החברות החדש ופקודת החברות אשר ממשיכים לחול יחדיו על ניהול חברה בע"מ יוצרים הפרדה בין נושי החברה לבין נושאי המשרה, בעלי המניות בה ומנהלי החברה . עקרון זה קובע חיץ שנהוג לכנותו מסך התאגדות החברה אשר מונע מנושי החברה מלרדת לנכסי בעלי המניות ומנהלים של החברה .
על פי עקרון זה חובות החברה לנושים אינם ניתנים לגביה מנכסי מנהלי החברה או מבעלי המניות שלה. כך, באופן עקרוני, יתכן מצב בו חברה תקלע לקשיים ותתמוטט בגלל חובות עתק, תפורק בידי בית משפט, ולמרות זאת, נושי החברה לא יקבלו דיבידנד כלשהו, בעוד מנהל החברה ובעלי המניות בה לא ידרשו להוציא מכיסם לכיסוי חובות אלו.
לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ חריג המאפשר לבתי המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל את חובות החברה על מנהליה ובעלי מניות יה. חריג זה נקבע בסעיף 6 לחוק החברות אשר קובע:
הרמת מסך
(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:
(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;
(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה .
(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג);
(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;
(2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
(ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות השעיית זכותו של בעל מניה מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה.
כמו-כן, סעיף 373 לפקודת החברות הדן בניהול עסק בתרמית קובע:
373. (א) נתן בית המשפט צו פירוק, יקבע דיון בשאלה אם עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה. התברר בדיון כאמור, או לאחר מכן במהלך פירוקה של החברה , כי עסק של החברה התנהל כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק או כל נושה או משתתף של החברה ואם נראה לו נכון לעשות כן, להצהיר שכל נושא משרה שלה (הבעלים) , שהיה ביודעין שותף בניהול העסק, ישא באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה , כולן או מקצתן, כפי שיורה בית המשפט; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - בין בהווה ובין בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו רגילים לפעול לפי הנחיותיו או הוראותיו.
(ג) נושא משרה של החברה , שביודעין היה שותף לניהול עסק של החברה כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת.
בית המשפט בשורה של פסקי דין קבע כי לצורך הרמת מסך ההתאגדות יבדוק את מעשיו והתנהגותו של כל נושא משרה בחברה , כולל דירקטורים, מנהלים, מנכ"ל בעל שליטה וכל מי שהיה מעורב בתרמית, ידע אודותיה ולא עשה דבר למניעת קיומה.
מכאן, נשאלת השאלה מתי יקבע בית המשפט כי חברה נוהלה בתרמית, שכן תרמית בניהול החברה מהווה מכנה משותף למרבית פסקי הדין בהם הורם מסך התאגדות של חברה .
מימון דק
חברות הממנות את פעילותן באמצעות אשראי חיצוני (בנקאי או אחר), בהון עצמי נמוך ביותר או ללא כל הון עצמי פועלות על פי העיקרון לפיו: אם יצליחו בעסקן יזרמו הרווחים לכיסם של בעלי מניות החברה . לעומת זאת, אם תתמוטט החברה , יישאו רק נותני המימון והספקים בנזק, מסתכנות בהרמת מסך התאגדות החברה , משום שמימון דק מסכן רק את נושי החברה .
ואולם, לא תמיד נוקטים בתי המשפט בגישה מחמירה זו.
ניהול עסקים תוך צבירת חובות
מאידך, חברה המנהלת עסקיה תוך צבירת חובות אשר אין כל סיכוי שתוכל לכסותם, קבע בית המשפט כי החברה מנהלת את עסקיה בכוונת תרמית. מנהל חברה בע"מ אשר מסר שיק לספק החברה תוך ידיעה שאין סיכוי שיפרע, רואים אותו אחראי לפירעון השיק, שכן היה עליו לדעת את מצב החברה בבנק בשעת מסירת אותו שיק.
בשנים האחרונות החלו בתי המשפט להקל עם נושים הפונים ומבקשים הרמת מסך התאגדות החברה .
מה מידת הידיעה הנדרשת מבעל שליטה כדי להטיל עליו אחריות
לאור העובדה כי מדובר בסעיף מעין פלילי, הרי שמידת ההוכחה הנדרשת על מנת להרשיע בעל שליטה בסעיף זה גבוהה ממידת ההוכחה הרגילה במשפט אזרחי. ואולם, בית המשפט אינו חייב ללמוד על כוונת בעל השליטה מתוך ראיות ישירות והוא רשאי להסיק מסקנה מתוך ראיות נסיבתיות כלליות של כל מקרה ומקרה, בין ראיות ישירות ובין ראיות עקיפות. כמובן ששיעור הטלת חובותיה של חברה בע"מ שהתמוטטה על בעל שליטה בה צריך להתאים להיקף המרמה, מצד אחד, ולהיקף נזקיו של הנושה מצד שני.
חובת תום לב אצל מנהלים של חברה בע"מ
מנהל חברה בע"מ המבקש לנהוג בזהירות על מנת שלא לחשוף עצמו לאחריות אישית כלפי נושי חברה שנקעה לקשיים כלכליים, יקפיד להתרחק מכל מעשה שעלול להתפרש כמעשה מרמה כלפי ספקי החברה .
במיוחד יקפיד מנהל זהיר שלא לחתום על שיקים אשר הוא מודע לכך שהם עשויים לחזור בלתי נפרעים על ידי הבנק בגלל קשיי נזילות שכן בית המשפט עלול לחייבו לשלם לנושה המחזיק בשיק שחולל.
כן, מחויב מנהל זהיר:
לנהוג בתום לב כלפי ספקי החברה ;
להודיע לספקי החברה כי החברה בקשיי נזילות כספיים ועומדת לקרוס;
להימנע מלאפשר עירוב בין נכסי החברה לבין נכסים פרטיים שלו או של בעלי המניות ; עירוב כזה מצביע על הזדהות עם החברה ולכן עלול להביא להרמת מסך
להימנע מלחלק שיקים אשר ידוע להם כי אין סיכוי רב שיפרעו.
על פי החוק זה המקרה של מכבי נתניה וחובת הבעלים שהתחייב לשלם את הכסף ולא להטיל את כל החובות על מכבי נתניה ואוהדיה!
כעקרון, חוק החברות החדש ופקודת החברות אשר ממשיכים לחול יחדיו על ניהול חברה בע"מ יוצרים הפרדה בין נושי החברה לבין נושאי המשרה, בעלי המניות בה ומנהלי החברה . עקרון זה קובע חיץ שנהוג לכנותו מסך התאגדות החברה אשר מונע מנושי החברה מלרדת לנכסי בעלי המניות ומנהלים של החברה .
על פי עקרון זה חובות החברה לנושים אינם ניתנים לגביה מנכסי מנהלי החברה או מבעלי המניות שלה. כך, באופן עקרוני, יתכן מצב בו חברה תקלע לקשיים ותתמוטט בגלל חובות עתק, תפורק בידי בית משפט, ולמרות זאת, נושי החברה לא יקבלו דיבידנד כלשהו, בעוד מנהל החברה ובעלי המניות בה לא ידרשו להוציא מכיסם לכיסוי חובות אלו.
לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ חריג המאפשר לבתי המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל את חובות החברה על מנהליה ובעלי מניות יה. חריג זה נקבע בסעיף 6 לחוק החברות אשר קובע:
הרמת מסך
(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:
(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;
(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה .
(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג);
(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;
(2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
(ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות השעיית זכותו של בעל מניה מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה.
כמו-כן, סעיף 373 לפקודת החברות הדן בניהול עסק בתרמית קובע:
373. (א) נתן בית המשפט צו פירוק, יקבע דיון בשאלה אם עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה. התברר בדיון כאמור, או לאחר מכן במהלך פירוקה של החברה , כי עסק של החברה התנהל כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק או כל נושה או משתתף של החברה ואם נראה לו נכון לעשות כן, להצהיר שכל נושא משרה שלה (הבעלים) , שהיה ביודעין שותף בניהול העסק, ישא באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה , כולן או מקצתן, כפי שיורה בית המשפט; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - בין בהווה ובין בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו רגילים לפעול לפי הנחיותיו או הוראותיו.
(ג) נושא משרה של החברה , שביודעין היה שותף לניהול עסק של החברה כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת.
בית המשפט בשורה של פסקי דין קבע כי לצורך הרמת מסך ההתאגדות יבדוק את מעשיו והתנהגותו של כל נושא משרה בחברה , כולל דירקטורים, מנהלים, מנכ"ל בעל שליטה וכל מי שהיה מעורב בתרמית, ידע אודותיה ולא עשה דבר למניעת קיומה.
מכאן, נשאלת השאלה מתי יקבע בית המשפט כי חברה נוהלה בתרמית, שכן תרמית בניהול החברה מהווה מכנה משותף למרבית פסקי הדין בהם הורם מסך התאגדות של חברה .
מימון דק
חברות הממנות את פעילותן באמצעות אשראי חיצוני (בנקאי או אחר), בהון עצמי נמוך ביותר או ללא כל הון עצמי פועלות על פי העיקרון לפיו: אם יצליחו בעסקן יזרמו הרווחים לכיסם של בעלי מניות החברה . לעומת זאת, אם תתמוטט החברה , יישאו רק נותני המימון והספקים בנזק, מסתכנות בהרמת מסך התאגדות החברה , משום שמימון דק מסכן רק את נושי החברה .
ואולם, לא תמיד נוקטים בתי המשפט בגישה מחמירה זו.
ניהול עסקים תוך צבירת חובות
מאידך, חברה המנהלת עסקיה תוך צבירת חובות אשר אין כל סיכוי שתוכל לכסותם, קבע בית המשפט כי החברה מנהלת את עסקיה בכוונת תרמית. מנהל חברה בע"מ אשר מסר שיק לספק החברה תוך ידיעה שאין סיכוי שיפרע, רואים אותו אחראי לפירעון השיק, שכן היה עליו לדעת את מצב החברה בבנק בשעת מסירת אותו שיק.
בשנים האחרונות החלו בתי המשפט להקל עם נושים הפונים ומבקשים הרמת מסך התאגדות החברה .
מה מידת הידיעה הנדרשת מבעל שליטה כדי להטיל עליו אחריות
לאור העובדה כי מדובר בסעיף מעין פלילי, הרי שמידת ההוכחה הנדרשת על מנת להרשיע בעל שליטה בסעיף זה גבוהה ממידת ההוכחה הרגילה במשפט אזרחי. ואולם, בית המשפט אינו חייב ללמוד על כוונת בעל השליטה מתוך ראיות ישירות והוא רשאי להסיק מסקנה מתוך ראיות נסיבתיות כלליות של כל מקרה ומקרה, בין ראיות ישירות ובין ראיות עקיפות. כמובן ששיעור הטלת חובותיה של חברה בע"מ שהתמוטטה על בעל שליטה בה צריך להתאים להיקף המרמה, מצד אחד, ולהיקף נזקיו של הנושה מצד שני.
חובת תום לב אצל מנהלים של חברה בע"מ
מנהל חברה בע"מ המבקש לנהוג בזהירות על מנת שלא לחשוף עצמו לאחריות אישית כלפי נושי חברה שנקעה לקשיים כלכליים, יקפיד להתרחק מכל מעשה שעלול להתפרש כמעשה מרמה כלפי ספקי החברה .
במיוחד יקפיד מנהל זהיר שלא לחתום על שיקים אשר הוא מודע לכך שהם עשויים לחזור בלתי נפרעים על ידי הבנק בגלל קשיי נזילות שכן בית המשפט עלול לחייבו לשלם לנושה המחזיק בשיק שחולל.
כן, מחויב מנהל זהיר:
לנהוג בתום לב כלפי ספקי החברה ;
להודיע לספקי החברה כי החברה בקשיי נזילות כספיים ועומדת לקרוס;
להימנע מלאפשר עירוב בין נכסי החברה לבין נכסים פרטיים שלו או של בעלי המניות ; עירוב כזה מצביע על הזדהות עם החברה ולכן עלול להביא להרמת מסך
להימנע מלחלק שיקים אשר ידוע להם כי אין סיכוי רב שיפרעו.
על פי החוק זה המקרה של מכבי נתניה וחובת הבעלים שהתחייב לשלם את הכסף ולא להטיל את כל החובות על מכבי נתניה ואוהדיה!